הצופה עמנואל

בן זהבה ואליהו
נולד בתל אביב, ישראל
בו' כסלו תרפ"ט, 19/11/1928
גוייס ב-1947
יחידות: הגדוד השלישי, פל' ט', חטיבת יפתח
בהכשרת דפנה/הצופים ה'
תפקיד אחרון: מפקד כיתה - מ"כ
שוחרר ב-1949

קורות חיים

עמנואל נולד בתל-אביב ביום 19 בנובמבר 1928 להוריו אליהו וזהבה הצופה (קוקר). למד בבית ספר עממי "תחכמוני". בשנים 1941 ו-1942 היה חבר בחי"ש תל-אביב. למד שנתיים בבית הספר הימי בחיפה, ולאחר מכן ב"בצלאל" בירושלים. במחצית שנת 1947 הצטרף כמלח לצי הסוחר, בו שרת עד חודש נובמבר 1947. פרש מצי הסוחר במגמה להתנדב לשורות הפלמ"ח בגליל, שם החלו המאורעות שקדמו למלחמת העצמאות. בגליל הצטרף להכשרה המגויסת של הצופים בקיבוץ דפנה. השתתף בפעולות של מחלקת הפלמ"ח של הכשרת "דפנה", לרבות אבטחת התחבורה בכבישי אצבע הגליל, מארבים, פשיטות ופעולות תגמול בישובים ערביים שהתנכלו לתחבורה. בבוקר יום 12 בינואר 1948 הוזעקה כיתת לוחמים ממחלקת "דפנה" לחלץ טנדר שהותקף בדרכו מכפר סאלד, ליד הכפר מנסורה. הקרב שהתפתח נמשך שמונה שעות, ובמהלכו נפצעו כמה לוחמים. המ"כ ישראל שוואלב [דרור] לפני שפונה העביר את הפיקוד לעמנואל שניהל את הקרב במשך רוב שעות היום. קצין בריטי בדרגת מייג'ור שפיקד על שתי שיריוניות וצפה בקרב, בא עם סיומו לקיבוץ דפנה ואמר לכמה חברים כי בצבא הבריטי היה המפקד (עמנואל) זוכה בעיטור צלב ויקטוריה על התושייה והגבורה שהוא ולוחמיו גילו במהלך הקרב. בקורסי המ"כים של הפלמ"ח בדליה לימדו את פרטי הקרב במנסורה כדוגמא לקרב של כיתה עצמאית. בפעולת תגמול בכפר זוק-תחתני, ביום 10 בפברואר, עמנואל נפצע קל, פונה לקיבוץ איילת השחר, וחזר לדפנה כעבור יום. במחצית פברואר 1948 יצא לקורס מ"כים בקיבוץ דליה, אותו סיים בראשית חודש אפריל. ביום 12.4.1948 יצא בראש כוח אבטחה לליווי שיירה שיצאה מכפר-גלעדי לכיוון הקיבוצים עמיר וכפר-בלום ונתקעה לפני גשר שפוצץ על ידי הערבים. בקרב שהתפתח לחילוץ השיירה עמנואל נפצע מכדור בברכו ופונה לבית חולים שדה בכפר גלעדי ומשם, ביום 17.4, הועבר במטוס לבית החולים בעפולה, שם נותח. משהחלים, כאשר הגדוד התבסס כבר בנגב הנצור בהכנות למבצע "יואב", עמנואל הגיע לנגב במטרה להשתלב בפעולות המבצעיות של הגדוד, אולם התברר שהוא אינו כשיר יותר לפעולות חי"ר. בשלהי 1948 הצטרף כחניך לקורס החובלים הראשון של חיל-הים. עם סיום הקורס חזר לצי הסוחר, שם עשה שנים רבות בכל דרגות הפיקוד, עד לתפקיד רב-חובל. שימש כמנהל מחלקת הים בחברת "נתיבי נפט" באבו-רודס, וכנתב בנמל הנפט בחדרה. בהמשך שימש כמפקח ובוחן מטעם אגף הספנות, תפקידים בהם החזיק עד שנת 2003. במקביל לעבודתו בצי הסוחר החל בעבודות פיסול, תחילה בעץ ולאחר מכן באבן. עבודותיו של עמנואל הוצגו בתערוכות ובגלריות פיסול בארץ ובחו"ל. זכה ב"פרס הגדול" בביאנלה הבינלאומית בעיר טויאמורה, יפן, וכן בפרס יוקרתי במוזיאון תל-אביב. יצירותיו הרבות נרכשו על ידי אספנים פרטיים ועל ידי גופים ציבוריים. יצוינו במיוחד: "פסל השואה והגבורה", המוצג משנת 1991 בקמפוס של אוניברסיטת תל-אביב; "פסל הרעות", לזכר שישה עשר חברי הכשרת "דפנה" שנפלו בקרב במלחמת השחרור, המוצג משנת 2001 ביראון, קיבוץ שהוקם על ידי חברי הכשרת "דפנה"; ופסל "הסירה" המוצג ברחבה שלפני מוזיאון תל-אביב ברחוב שאול המלך. עמנואל נשוי לנעה, הורים להגר, אוהד ויונתן, סבים לתשעה נכדים. עמנואל הצופה מתגורר בתל-אביב.

אלבום תמונות