אל"מ דוידי אהרון ז"ל

בן שרה ולוי
נולד בתל אביב, ישראל
ב-1927
גוייס ב-1947
יחידות: חטיבת הנגב, הגדוד השני, מטה חזית הדרום
תפקיד אחרון: סגן קצין קשר חטיבתי
שוחרר ב-1949
נפטר ב-11/2/2012

קורות חיים

אהרן דוידי נולד בשנת 1927 בתל אביב לשרה ולוי דוידי (במקור דוידוביץ) שעלו מבסראביה בשנת 1920. אחותו הגדולה הייתה הסופרת רבקה דוידית. הוא למד בבית הספר היסודי תל-נורדאו ובבית ספר תיכון חדש בתל אביב, ובגיל 14 החל את פעילותו במסגרת גדודי הנוער של "ההגנה" בתל אביב. במלחמת העצמאות ולאחריה: החל משנת 1944 שירת כטכנאי אלחוט, היה חבר בחוליה לשיבוש שידורי רדיו של השלטון הבריטי ,ובתחילת שנת 1947 עבד במעבדה המרכזית לתיקון מכשירי קשר של ההגנה והפלמ"ח. אחרי פרוץ המאורעות בנובמבר אותה שנה מאס דוידי בתפקידו העורפי והתנדב לפלמ"ח. הוא הוצב לשרת בקיבוץ ניר עם כטכנאי קשר במטה הגדוד השני של הפלמ"ח. עם הקמת חטיבת הנגב בפיקודו של נחום שריג, התמנה דוידי לסגן קצין קשר חטיבתי ונשלח לקורס הקצינים הרביעי של צה"ל. כצוער השתתף בכיבוש העיר באר שבע במסגרת מבצע יואב. עם שובו לחטיבת הנגב השתתף במבצע חורב ובמבצע עובדה. בשנת 1949 הצטרף לגדוד 9 בפיקודו של חיים בר-לב ומונה למפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה תחת מוטה גור. בתחילת שנות החמישים התמנה למדריך, ואחר כך כמפקד מחלקה ומפקד פלוגה בבה"ד 1. בצנחנים: בשנת 1953 הועבר דוידי לצנחנים, והתמנה למפקד פלוגה ב'. בשנתיים הבאות השתתף כמפקד בשורה ארוכה של פעולות תגמול ובהן: פעולת קיביה מבצע אלקיים בחאן-יונס מבצע הר געש באזור ניצנה מבצע עלי זית בחופה המזרחי של הכנרת פשיטה על מחנה הלגיון הירדני בעזון - במהלך המבצע קיבל את ההחלטה לנטוש בשטח את הלוחם יצחק ג'יבלי שנפל בשבי. בשנת 1955 השתתף דוידי במבצע חץ שחור ברצועת עזה. לאחר שמפקדו בכוח, סעדיה אלקיים (סופפו) נהרג, פרץ דוידי חשוף לאש, ארגן את הלוחמים והמשיך בהסתערות תוך שינוי כיוון, עד שחוסלה ההתנגדות המצרית. על תפקודו הוענק לדוידי צל"ש הרמטכ"ל באותה שנה, שבשנת 1973 הומר הצל"ש לעיטור העוז. בין השנים 1955 ל-1956 פיקד דוידי על שלושה גדודי צנחנים סדירים: גדוד 771 שלחם במבצע עלי זית, גדוד ד' שלחם בקרב המיתלה וגדוד 890 בתקופת פעולות התגמול. בשנת 1956, אחרי הפיכת כוחות הצנחנים לחטיבה 202 בפיקודו של אריק שרון, המשיך דוידי לפקד על גדוד 890, השתתף במהלך מבצע קדש בכיבוש המוצבים כונתילה, תמד, א-נח'ל ובקרב המיתלה בסיני. ב-1957 יצא להשתלמות בצרפת בבית הספר הצבאי "אקול סופריר דה גר". בשנים 1958–1962 הופקד על הקמת גדודי המילואים וחטיבת המילואים הראשונה של הצנחנים – חטיבה 80. באוקטובר 1965 מונה לקצין צנחנים ראשי הראשון. בתחילת מלחמת ששת הימים פיקד על יחידה מיוחדת של מפקדת קצ"ר - "כוח אורים" - שהשתתפה בכיבוש שארם א-שייח'. ביום הרביעי למלחמה, כשמח"ט הצנחנים, רפאל איתן, נפצע קשה מפגיעת כדור בראשו, הוזעק דוידי לפקד על חטיבת הצנחנים הסדירה (חטיבה 35) וכעבור כמה שעות פיקד על כיבוש העיירה קנטרה וגשר פירדאן, שניהם על גדות תעלת סואץ, פעולה שהביאה לסיום הלחימה בחזית זו. בתחילת שנות השבעים שימש דוידי כיועץ למוסטפא ברזאני במסגרת הסיוע הישראלי למורדים הכורדים בעיראק. בשנת 1972 פרש דוידי משירות סדיר בצה"ל בדרגת תת-אלוף. חייו האזרחיים: דוידי היה בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון בתרבות דרום מזרח-אסיה, ושימש כמרצה באוניברסיטת תל אביב בתחום זה. היה פעיל בתנועת המתנס"ים, בהתיישבות ברמת הגולן ובגופים התנדבותיים. ב-1982 הקים סגן-אלוף במיל' מאיר אינדור ביחד עם הרב יהודה חזני את עמותת "שר-אל", שעוסקת בהבאת מתנדבים לצה"ל מחוץ לישראל. דוידי הוזמן לעמוד בראשה. אהרון דוידי התגורר ברמת גן. היה מזוהה עם הימין הפוליטי. בשנת 2007 הצטרף, יחד עם מאיר הר-ציון ל"מפלגת התקווה" שבראשה עומד חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד (תת-אלוף במיל'). בשנת 2000 הדליק דוידי משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל כהוקרה על הישגי עמותת שר-אל. ביום ירושלים שבשנת 2010 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות. אהרון דוידי נפטר ב-11 בפברואר שנת 2012. [עריכה] קישורים חיצוניים

אלבום תמונות