איל פיינגרש אליהו ז"ל

בן רבקה ויצחק
נולד בגרמניה
ב-19/7/1923
עלה ב-1939
גוייס ב-1941
יחידות: פל' א'+ז', הגדוד הרביעי, מחלקת הטייס
תפקיד אחרון: מפקד טייסת
שוחרר ב-1949
נפטר ב-י"ג סיוון תשס"ט, 5/6/2009

קורות חיים

אלי איל ( אליהו פיינגרש) נולד ב- 19 ביולי, 1923 בעיר צלה בצפון גרמניה. אלי היה הילד השמיני מתוך עשרת ילדי המשפחה . הוריו, יצחק ורבקה, שלושת אחיותיו ואחיו הצעיר נספו בשואה. חמשת אחיו הבוגרים עלו לישראל לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ולחמו בגרמנים כחיילים ישראלים בצבא הבריטי. בנימין, אחיו הצעיר ממנו בשנה וחצי שרד את התופת ואת עבודת הפרך במחנות העבודה באושוויץ ועלה לישראל בסוף המלחמה. אלי עלה לישראל בסוף שנת 1939 במסגרת עליית הנוער והגיע לקיבוץ שריד, שם למד וראה בקיבוץ את ביתו. פעילות בפלמ"ח: אלי הצטרף לפלמ"ח בשנת 1941 ושירת במחלקת הגלבוע, בפלוגה א'. היה מקלען שהשתתף בפיצוץ המכ"ם בסידני- עלי. הוא עסק בצילומי אוויר של מטרות בריטיות וערביות. אלי השתתף באבטחת יישובים, בהורדת מעפילים ובפעולות חבלה, כמו ב"ליל הגשרים". עם הקמת היחידות בפלמ"ח, היה אלי מראשוני אנשי מחלקת הטיס של הפלמ"ח ובמלחמת השחרור היה מפקד טייסת הנגב. בתום מלחמת השחרור המשיך את דרכו בחיל האוויר. פעילות בצה"ל: אלי שרת כטייס קרב בחיל האוויר. בדצמבר 1947 נבחר בבחירות דמוקרטיות ע"י חבריו הטייסים להיות מפקד הטייסת הראשון בחיל האויר, היא טייסת א. בנוסף לטיסה עסק גם בתפקידי פיקוד והדרכה. פיקד על שבע טייסות בחיל האוויר, על בית הספר לקצינים של החיל והיה מפקדו הראשון של בסיס שדה דב. הוא טס ולחם במלחמת סיני. בתחילת שנות הששים נשלח כיועץ למחלקת המבצעים של חיל האוויר האתיופי. במלחמת ששת-הימים לחם כטיס-קרב בטייסת פוגות. כאזרח עובד צה"ל, הדריך שנים רבות בבית הספר לטיסה של חיל האויר וטס עד גיל שישים. בהמשך, שירת במילואים בענף ההיסטוריה של חיל האויר וביחידת אית"ן - היחידה לאיתור נעדרים, שבה שרת עד גיל שמונים. אלי היה שותף לכתיבת ספרים ומאמרים רבים על ההיסטוריה של חיל האוויר. פעילותו האזרחית: בין השנים 1972-1974, שימש אלי כמזכיר הפדרציה הציונית באירופה ומקום מושבו היה בציריך, שוויצריה. אלי היה עיתונאי ופרשן צבאי שכתב ב"על-המשמר" ובביטאון חיל האוויר. בשנים האחרונות היה גם היסטוריון שפרסם בתחומים של לוחמה אווירית וגם על תקופת בית שני. אלי שיחק טניס יותר מ-50 שנה והיה זקן שחקני הטניס בישראל במשך שנים רבות. הוא השתתף במשחקי המכביה וזכה בתחרויות רבות שנערכו בארץ. מיד לאחר מותו, בשנת 2009 בטכס הסיום של המכבייה ה-י"ח הוענקה לו מדליית זהב ותעודת הצטיינות כאות הערכה. אלי סיים את לימודיו לתואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה בהגיעו לגיל 80, ובהגיעו לגיל 85, למרות מחלתו הקשה, סיים בהצטיינות את התואר השני באוניברסיטת בר-אילן בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה. אלי איל, תושב רמת השרון, נשוי לפנינה לבית רובינשטיין ולהם שלושה בנים: מסד, אדר ואופיר ושישה נכדים. אלי איל נפטר ביום שישי י"ג בסיוון תשס"ט, 5 ביוני 2009, ונקבר בבית העלמין שברמת השרון ליד מצבה שהקים לזכר בני משפחתו שנספו בשואה.

אלבום תמונות