דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

לוחם נשר גייר אברהם בומה

בן גולדה ומנשה
נולד בפולין
ב-18/5/1930
עלה ב-1946
גוייס ב-12/1947
שרת בפלמ"ח
יחידות: הגדוד הרביעי, חטיבת הראל, פלוגה הימית
בהכשרת ימית
תפקיד אחרון: לוחם
שוחרר ב-1949

קורות חיים

אברהם נולד להוריו גולדה ומנשה גייר ב-18 במאי 1930. להלן דבריו של אברהם על מהלך חייו: גדלתי בעיירה קטנה בפולין בשם קיטוב, הייתי בן יחיד לגולדה ומנשה גייר, לאחר שאחי התאום נפטר בגיל 3. מלחמת העולם השנייה פרצה כשהייתי בן 9. עברתי את השואה בגטו קולומיאה, בריחה, מעבר גבול לרומניה, מחנה עבודה בטרנזניסטריה, סוף המלחמה הרוסים לקחו אותנו לעבוד במכרות בצפון רוסיה, ברחתי על גגות רכבות חזרה לרומניה, עברתי הכשרה במסגרת עליית הנוער, ומשם בעליה בלתי ליגלית לארץ ישראל. איבדתי את הוריי במלחמה, וגם את בן דודי אשתו ובתו שהיו חלק ממציליי. בהגיעי לארץ ישראל, הושמתי במחנה מעצר בעתלית, בן 16 ללא משפחה קרובה. קבלתי הכשרה להגשמה בקיבוץ כפר מנחם. קבלתי שם הכשרה ספציפית לפלי"ם, כיוון שהייתה גם תכנית להקים קיבוץ ימי. [ההכשרה הימית של קיבוץ ארץ ישראל י"ב [סער]. החברים התגייסו לפלמ"ח ושרתו בגדוד הרביעי של חטיבת הראל]. לחמתי בתש"ח בכל מיני משימות שמירה, חסימת דרכים וכבישים ועוד. בתום המלחמה הקמתי עם חברים את קיבוץ סער על גבעת טרומפלדור, שהייתה מחנה צבאי אנגלי חצי הרוס. בהמשך עזבנו לנקודה צפונית יותר, להקמת קיבוץ עם מבני קבע. היה שם בהתחלה עיסוק בדייג, קבלתי הכשרה לסקיפר ועסקתי בתחום, עד שהענף לא צלח. 

הייתי בקיבוץ עד שהענף קרס, ובגיל 30 עזבתי את חבריי לעיר חיפה. בשנים שגרתי בחיפה התחתנתי עם חנה, עולה חדשה ממכסיקו, ונולדו לי שני ילדים נגה וגיל. הפכתי להיות דייג סקיפר שכיר בחברת "יונה", במשך 10 שנים, ואחר קניתי מהם ספינות והפכתי עצמאי, בעל ספינות דייג 'גלעוז' ו'למרחב' עם שותפים. נהגנו להפליג מאילת לאתיופיה, כשהיו איתם יחסים דיפלומטיים. בהמשך העברנו את 'גלעוז' לישראל, והמשכתי לעסוק בתחום שנים רבות, עד פרישתי בסביבות גיל 70. עדיין עזרתי לחבריי לתקן רשתות בנמל הקישון, ולבסוף פרשתי. 
כיום אני גר בפרד חנה עם אשתי חנה נשר, וקרוב לבתי נגה נשר פרחי. בן 90 לפני שבוע... יש לי 4 נכדים 2 בנות ו2 בנים, נהניתי עד לא מזמן ממועדוני קשישים בפרדס חנה, כיום בגלל הקורונה, לצערי, הכל מושבת. בתקווה שנחזור. 

המידע הועבר על ידי הבת, נגה נשר פרחי. 
 

 

אלבום תמונות