רמתי ניומן שמואל

קורות חיים

שמואל נולד ב- 20.11.1929 בעיר טופלצ'ני, סלובקיה. בהיותו בן עשר פרצה מלחמת העולם השניה והוא גורש עם משפחתו למחנה עבודה "נובקי". בשנת 1944 פרץ מרד נגד השלטון הפאשיסטי והוא ברח עם אביו אל הפרטיזנים ביערות. אמו ואחותו נספו בטרזינשטאט. בחורף הקשה קפא אביו למות. שתי רגליו של שמואל קפאו והוא הועבר לבית חולים שדה ולאחר מכן לבית חולים בבאנקה-ביסטריצה שנשלט בידי הגרמנים. זהותו הוסתרה על יד מנהל בית החולים וכך ניצל. בהיותו בן חמש עשרה נקטעו שתי רגליו. הוא היה בבית החולים עד מאי 1945. לאחר שחרורו אותר על ידי מחלקת עלית הנוער ובאפריל 1946 עלה לארץ באוניה "קיירו", לקיבוץ עין החורש. משם עבר לקיבוץ ניר דוד אל חבריו להכשרה שהגיעו לארץ. הוא התגייס עם חבריו להכשרה - הכשרת ניר דוד-חצור של תנועת "השומר הצעיר" לפלמ"ח. הם שרתו בגדוד השביעי בחטיבת הנגב. כאשר התגייס היה נכה, קטוע שתי רגליו, אך איש לא הבחין בכך. הוא היה קשר ועם הקמת מפקדת העורף של הגדוד בחצור, שרת שם בתפקיד קצין קשר. עם תום המלחמה עלה עם חבריו להתיישבות. הם הקימו את קיבוץ ברעם בגליל העליון. בקיבוץ ריכז את חברת הנוער ועבד בעבודות שונות: סיקול אבנים, בניית בתים ועוד. בשנת 1954 נשלח ללמוד בסמינר הקיבוצים ומשם עבר לעין החורש ושימש כמורה. בשנת 1956 עבר לתל אביב, לימד בבית הספר התיכון "רביבים" והיה פעיל במפ"ם. בשנת 1960 נישא לעדנה וסיים לימודי תואר שני בהיסטוריה כללית וספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עבר עם משפחתו לרמת השרון ולימד בבית הספר התיכון שם. בשנים 1964-1965, היה מנהל פדגוגי במוסד "נעורים". לאחר מכן מנהל מחלקת החינוך ברמת השרון. בתפקיד זה, יצא לגימלאות. במשך כל השנים עסק בפיסול-גילוף בעץ ויצירותיו נמכרו בארץ ובחו"ל. הוא אב לארבעה בנים וסב לשמונה נכדים. שמואל רמתי מתגורר ב"בית בכפר", ביתן אהרון.