דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

מאור מינסקי פנחס פיני ז"ל

בן לאה וראובן
נולד בחיפה, ישראל
ב-6/5/1926
גוייס ב-1945
שרת בפלמ"ח
יחידות: פל' ב', הגדוד השני, יחידת סיור, חטיבת יפתח
בהכשרת נען, הנוער העובד, 1945-1947
תפקיד אחרון: סייר חבלן
שוחרר ב-1950
נפטר ב-3/3/2016
נקבר במושב נטעים

קורות חיים

אביו של פנחס, ראובן מינסקי, עלה לארץ ב-1920 מהעיר ראדומסק שבפולין. בשנותיו הראשונות בארץ ישראל היה חבר בגדוד העבודה, ובמסגרת זו לקח חלק בסלילת כביש טבריה-צמח. בשנת 1923 הגיע לחיפה והשתקע בה. אמו של פנחס, לאה רוזנטל, עלתה עם הוריה, אחיה ואחיותיה ב-1923 מהעיירה אישביצה קויאבסקבה שבפולין. ראובן ולאה מינסקי הכירו בחיפה ונישאו ב-1925. ב-6 במאי 1926 נולד בחיפה בנם הבכור פנחס. בהמשך נולד אחיו הצעיר שמואל (מילי).
בשנות ילדותו הראשונות של פנחס, חיה המשפחה בצריף ללא חשמל ברחוב סירקין בחיפה, שבו גרו יהודים וערבים, זה לצד זה. בצד המערבי של הרחוב, היהודים, ובצדו המזרחי, הערבים. בימי מאורעות 1929 תקפו ערביי הרחוב את תושבי הרחוב היהודים, והוחלט לפנות מהרחוב את המשפחות היהודיות. כך במשך תקופה משפחת מינסקי הצעירה התגוררה כאורחת אצל משפחה אחרת בהדר הכרמל. בימי נעוריו של פנחס, בימי מלחמת העולם השנייה, חיפה הופצצה לעתים קרובות על ידי הגרמנים והאיטלקים, ופנחס ומשפחתו נאלצו להסתתר במקלטים למשך פרקי זמן ארוכים. פנחס היה ילד בעל חוש טכני מפותח, למד בבית הספר העממי "גאולה" ובתיכון המקצועי בסמ"ת שהכשיר הנדסאים וטכנאים. בנוסף, היה חבר בשבט הצופים "משוטטים". עד התגייסותו לפלמ"ח שירת ב'הגנה' ביחידות חיל השדה שעסקו באימונים ובארגון פעולות מחאה נגד הבריטים. ב- 1944 סיים פנחס את בית-הספר המקצועי, וב-1945, בגיל 19, התגייס לפלמ"ח להכשרת נען, יחד עם חבריו מבית הספר בסמ"ת, ועם בוגרות חוות הלימוד בפתח תקווה. כינויו בפלמ"ח היה פיני. חברי ההכשרה עסקו לסירוגין, שבועיים בעבודות בקיבוץ נען, ושבועיים באימונים ובמבצעים. עיקר הפעילות הייתה הכנה ואיסוף של חומר מודיעיני ושל אמצעי לחימה לקראת המלחמה שבפתח. פנחס (פיני) שירת בגדוד השני, בפלוגה ב', ביחידת הסיור. בתחילת המלחמה השתייך הגדוד לחטיבת הנגב, ובקיץ 1948 עבר לחטיבת יפתח. במרץ 1946 השתתף פנחס מאור בליל וינגייט, ופיקד על הכיתה שהמתינה בסתר בפסאז' תת-קרקעי בככר מגן דוד בתל אביב, והייתה אמורה לחסום או לעכב את הכוח הבריטי על ציר רחוב אלנבי, אם וכאשר תגיע לחוף אניית המעפילים 'אורד וינגייט'. אך לבסוף האנייה נתפסה על ידי הבריטים עוד בטרם שהתקרבה לחוף. אם אניית המעפילים הייתה מגיעה לחוף, ופעולת עיכוב הבריטים הייתה יוצאת לפועל, פנחס וחייליו היו נדרשים לעצור את הטנקים והמשוריינים הבריטים עם רוביהם החלודים, דלי התחמושת.  בליל הגשרים, ב-16 ביוני 1946, פנחס מינסקי השתתף בפיצוץ גשרי עזה: גשר מסילת הברזל וגשר הכביש המחברים את ארץ ישראל ומצרים. פנחס היה בחוליית החבלנים בפיקודו של נחום אריאלי, שנהרג לאחר מכן בקרב על הקסטל. החבלנים הטמינו את מטעני הנפץ בנקודות התורפה של הגשרים, תחת אש חיפוי, וכיוונו  את פיצוצם לאלתר, שכן אי אפשר היה לפעול במסתרים, היו שומרים שהשקיפו והיה ליל ירח מלא. לכן החבלנים פעלו בגלוי, אך תחת אש חיפוי ופעולות הטעיה של חוליות נוספות. החבלנים לא נסוגו אל היישובים הסמוכים, אלא הרחיקו ורצו, איש איש בנפרד, למרחק של למעלה מ-45 ק"מ ממקום ההתקפה, כי ידעו שהבריטים יחפשו אותם ביישובים הסמוכים. פנחס באותו לילה רץ לבדו עד לקיבוץ רוחמה. כל זאת בלילה מואר של ירח מלא, שבו רבה יותר הסכנה להיתפס. כעבור שבועיים, ב-29 ביוני 1946, בשבת השחורה, תגובת הבריטים לליל הגשרים, פנחס נתפס בנען והועבר למעצר בלטרון, יחד עם מנהיגי היישוב ורבים מחברי הפלמ"ח, שם שהה כשלושה חודשים.

באמצע 1947 פורקה המחלקה של פנחס, ומרבית חבריה עברו להתיישבות בקיבוץ חוקוק, אך פנחס בחר שלא להצטרף אליהם, ולהמשיך בשירותו בפלמ"ח. באמצע 1948 עבר הגדוד השני, שבו היה פנחס, לחטיבת יפתח, וביולי 1948 פנחס לקח חלק במבצע דני לכיבוש רמלה לוד. מבצע שנקרא על שם חברו דני מס, שנהרג כמפקד הל"ה כחצי שנה קודם לכן.
באמצע אוגוסט 1948 הורדה חטיבת יפתח לנגב. מכיוון שהמצרים יצרו חיץ בין הנגב למרכז המדינה ודרכי היבשה היו חסומות, מטוסי דקוטה של טייסת הנגב הטיסו את הלוחמים ואת הציוד אל האזורים המבודדים, כאשר מלמטה המצרים ירו עליהם בתותחים. הכוח שבו פנחס היה, נחת במנחת בין קיבוץ שובל לקיבוץ משמר הנגב. פנחס שוכן בקיבוץ רוחמה, ובאוקטובר 1948 השתתף במבצע 'יואב' לשחרור הנגב מהמצור. בפריצת קווי האויב השתתפו חטיבת הנגב, חטיבת גבעתי וחטיבת יפתח. במלחמה זו לראשונה השתתף חיל האוויר בהפצצת יעדים מצריים. לאחר כ-10 ימים נפרץ המצור והצליחו לחבר את הנגב למדינת ישראל.
בנובמבר 1948, כאשר פורק הפלמ"ח וחטיבת יפתח פוזרה, פנחס הועבר לחטיבת גולני של צה"ל, שם שירת עד 1950. 
לאחר 5 שנות שירות בפלמ"ח ובצה"ל, הפך לאזרח, חזר לחיפה, והחל לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה ברפא"ל. ב-1955 נישא לפנינה קורין, (פלמ"חניקית גם היא), ומאז חיו כל ימיהם בחיפה, בכרמל. לשניים נולדו שלושה ילדים: אמיר (1956), אלון (1959) ותמר (1960). ב-1960, כאשר נשלח לחו"ל מטעם רפא"ל, נדרש לנסוע בשם משפחה עברי, על פי הוראת דוד בן גוריון, והמשפחה שינתה את שמה מ"מינסקי" ל"מאור". 
במסגרת עבודתו ברפא"ל, היה פנחס שותף מרכזי למאמץ הטכנולוגי לקראת מלחמת ששת הימים, והמשיך לתרום מכישוריו למען בטחון המדינה, עד צאתו לגמלאות ב-1990.
פנינה ופנחס גידלו שלושה ילדים ושמונה נכדים. נשארו פלמ"חניקים בלבם וברוחם עד יומם האחרון, וברוח הזו - של אחריות כלפי המולדת, של צניעות ושל דרך ארץ - גידלו את משפחתם.
במרץ 2016 נפטר פנחס מאור בחיק משפחתו האוהבת. טמון בבית העלמין במושב נטעים לצד אשתו פנינה שנפטרה ביולי 2018. על מצבות שניהם - חקוק סמל הפלמ"ח.




 

אלבום תמונות