דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

סא"ל אריאלי תנחום ז"ל

בן חנה וישראל
נולד בפולין
ב-19/10/1912
גוייס ב-1941
שרת בפלמ"ח
יחידות: פל' ה', פל' ט', חטיבת אלכסנדרוני
תפקיד אחרון: מפקד מחלקה - מ"מ
שוחרר ב-1949
נפטר ב-25/10/1968
נקבר בקיבוץ נגבה

קורות חיים

תנחום אריאלי בנם של חנה וישראל נולד ב-19 בנובמבר שנת 1912 בפולין. לאחר שעלה לארץ הצטרף לארגון ה"הגנה" ובהמשך היה ממייסדי קיבוץ נגבה, שם קבע את ביתו. תנחום עסק בתחומים רבים: בניין, ביטחון, משק וארגון. ידו הייתה בכל. בראשית ימיו בארץ הצטרף לקבוצת "עין הקורא" ולמד את נושא הבניין והבנייה. הקים קבוצת בנייה ב"גבעת גנים" ויחד עימה פעל רבות בשטחים שונים. עבודות חוץ במחנה צריפין, בראשון לציון, בהקמת  מאגר מים אדיר מימדים ואף לעמק זבולון הצפין להקמת מפעל "נעמן". למרות שלא היה בעל השכלה בתחום תמיד ידע לארגן, לדחוף את האנשים בעבודת היציקה, כולל בעת היציקה עם דלי בטון אשר הועברו מיד ליד.תנחום "המפקד" עמד ונתן את הקצב לעבודה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנס עמוק לנושא הביטחון והיה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח בשנת 1941. תנחום שובץ כמפקד מחלקה בפלוגה ה'. בשנת 1944 מונה למפקד פלוגה ט' בהיאחזויות הפלמ"ח בצפון הארץ. לאחר מכן שימש כאחראי על הבינוי במחנות הפלמ"ח אשר היו במשקים השונים ברחבי הארץ. כל העת המשיך להשתלם בתחום הפיקוד והמטה. עבר קורסים. לקח חלק בפעולה בעתלית, היה אחד ממארגני הפעולה בביריה. זמן מה אפילו שימש כשומר ראשו של פרופסור חיים ויצמן. שימשעם פרוץ מלחמת העצמאות גויס לשירות מלא, ומונה למדריך בקורס מפקדי מחלקה. לאחר מכן מונה למפקד גדוד בחטיבת אלכסנדרוני. לאחר סיום המלחמה השתחרר תנחום, וחזר לקיבוצו. לא קל לקבוע בביטחה מה היה שטח התעניינותו ועיסוקו העיקרי של תנחום: בנין, בטחון, משק, אירגון. אל-נכון להגיד: גם זה וגם זה.
על אף שפורמלית לא היה בעל השכלה טכנית - ידע להתגבר על הקשיים בביצוע תכניות-בנייה מסובכות לא-שיגרתיות והוא שהדריך והצעיד את יתר החברים בקידום המקצועי. זכורים ימי-היציקה, שבימים ההם נעשתה בעבודת-ידים, בהגשת דליים גבוה מעל גבוה, עת היה עומד כ"מפקד" על פיגומי הבנין, מארגן את עשרות החברים, שרוכזו לעבודה זו, כל אחד במקומו, ונותן את הקצב הנמרץ ליציקת הביטון. עם הקמת צה"ל במלחמת השחרור הוא מפקד-גדוד בחטיבת אלכסנדרוני. גדודו פעל בגבול המשולש ולאחר-מכן במישלטי כיס-פאלוג'ה. בתום הקרבות הוא מדריך בקורס ראשון של מפקדים בצה"ל. בגמר השירות הפעיל הוא מרכז את מחלקת הבטחון של הקיבוץ-הארצי. הוא משתחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף. במשק ובחברה מילא תפקידים מרכזיים לתקופות שונות. כיהן פעמיים בריכוז-משק, היה גזבר, ובאחרונה - בועדת-חברים. חלקו רב בהנהגת שיטת הניקוד. בשנת 1961 נכנס לעבוד בענף המטעים. הכיר את בעיות הפרי וריכז את סככת האריזה ומשם ישר לתיכנון והקמת בית-האריזה האזורי "פרי-הדרום" שבמשמיע-שלום, בנייתו, הפעלתו וניהולו. גם פה בלי חשבון של זמן. אם יש צורך עושה לילות כימים במפעל. בודק, חוקר, מייעל, עד שרבים באים ללמוד משיטותיו שהנהיג. ועם כל פעלתנותו הנמרצת נשארת עוד פינה קטנה לתחביבים. פעם צילום, פעם בולים, ובסוף ימיו - תמונות מפורניר. מלאכת-אומנות דקדקנית ואסתטית מאוד. שש שנים נשא באחריות לניהול "פרי-הדרום". באחד מימי שישי בשובו הביתה ממקום העבודה, כבר קרוב מאד לבית - תאונת דרכים. הקץ לחיים הפעלתניים ושופעי המרץ. במותו השאיר רעיה - מימה, בנים - איתן, יהודה ובלהה. תנחום אריאלי נפטר ב-25 באוקטובר שנת 1968 ונקבר בקיבוצו נגבה.
 

אלבום תמונות