דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

דרור שולב ישראל

בן אהרון
נולד בישראל
ב תרפ"ז, 1927
גוייס ב-1946
יחידות: הגדוד השלישי, פל' ט', חטיבת יפתח
בהכשרת דפנה, הנוער העובד 1945-1947
תפקיד אחרון: קצין חבלה
שוחרר ב-1949

קורות חיים

ישראל נולד ב-1927 (תרפ"ז) בעין חרוד. בשנת 1946, התגייס לפלמ"ח והיה בהכשרת דפנה/הנוער העובד, פלוגה ט', הגדוד השלישי, חטיבת יפתח. בין תפקידיו: מ"כ, מ"מ, קצין חבלה. פעילויות/מבצעים: אחרי קורס מ"כים בדליה וקורס חבלנים באשדות יעקב, מונה ב-1947 למ"כ בהכשרת דפנה/הצופים. השתתף בפעולות הלחימה ובמבצעים שנערכו באצבע הגליל. ב-12 בינואר 1948 חסמה כנופיית ערבים את הדרך לכפר סאלד, וישראל הוקפץ עם הכיתה שלו (כיתה 3, שכללה עשרה לוחמים), לפתוח את הדרך. הפתיחה והסרת מחסום האבנים שנבנה על הכביש נעשו תוך קרב וחילופי אש עם הכנופיה החוסמת מצד מערב, ותחת אש מצד מזרח, מיחידה ערבית שהתמקמה בתל-עזאזיאת שעל הגבול הסורי. זמן מה אחרי תחילת היריות הגיעו למקום שתי שיריוניות בריטיות והתיצבו מול האזור בו היתה הכיתה פרושה בעמדות קרב. היה ידוע שבמקרים כאלה הבריטים מתערבים ומחרימים את הנשק שהתגלה, אך במקרה זה עצרו השיריוניות במקומן ונראו כצופים במחזה. מכיוון שבמועד זה כבר הוסר מחסום האבנים, וכמה מהלוחמים בכיתה כבר היו פצועים, החליט ישראל להמשיך בקרב תנועה כדי להתרחק מהבריטים ולהגיע דרך השדות אל כפר סאלד. והנה - עם תחילת התנועה הסתבר שהבריטים החלו להשתתף בקרב, וירו צרורות לכוון תל-עזאזיאת. המשך ההתקדמות לכיוון כפר סאלד נעשה מתואם - באופן שכל קפיצה קדימה של אחת מחוליות הכיתה מקבלת חיפוי של ירי רתק משריוניות לכיוון הערבים. תוך כדי ההתקדמות לקירבת כפר סאלד, נפצע ישראל קשה מהירי אך המשיך לנהל את הקרב, עד ששני אלונקאים הגיעו לסיוע מכפר סאלד, ובעזרתם הגיע לכפר. אך הקשר עם הבריטים עדיין נמשך - הקצין הבריטי שפיקד על השיריוניות וראה את הפציעה הקשה של ישראל, נכנס לכפר סאלד לשאול עליו. כששמע שהטיפול בפציעה זו מחייב ניתוחים בבית חולים, ובידעו שהערבים חסמו וניתקו את הכבישים סביב הגליל העליון, התנדב הקצין להביא אותו בשיריונית שלו לבית החולים הסקוטי בטבריה - וכך אכן עשה. בהזדמנות זו גם אמר הקצין שבצבא הבריטי היה המפקד - ישראל - מקבל את עיטור צלב-ויקטוריה על התושיה והגבורה שהוא ופקודיו גילו במהלך הקרב. תיאור הניהול למופת של קרב זה מובא בספר "בכל מאודם - מעשים למופת במלחמת ישראל" (יהושע בר יוסף, הוצאת "מערכות" 1949). כאשר שחזר מביה"ח באפריל 1948 [עם מגבלות הליכה], עוד הספיק להשתתף בפעולת נבי-יושע, ולקראת התארגנות מטה חטיבת יפתח, עבר למטה לתפקיד קצין החבלה החטיבתי, ופעל בשאר מבצעי שחרור הגליל המזרחי, בכול הכרוך בהכנת חומרי נפץ, מטעני חבלה ומיקוש. ביוני 1948 המשיך עם החטיבה למרכז הארץ (צריפין) - לפעולות במבצע "יורם", "דני" ועוד. ובאוגוסט 1948 לנגב (רוחמה) - לפעולות במבצע "יואב" והפעילויות האחרות של החטיבה. פעילות בצה"ל: אחרי שהשתחרר בתחילת 1949, למד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון בחיפה, יחד עם תואר נוסף בתקשורת תת-מימית.בשנת 1952 התגייס מחדש לצה"ל, לחיל-הים. בין תפקידיו - מפקד במצ"א, תכנון והקמת המכשור להגנת חופי המדינה, עבודה באנגליה על התאמת הצוללות הראשונות לצרכי חה"י ועוד. פעילות אזרחית (בטחונית): השתחרר מ-חה"י ב-1963, ועבר לרשות פיתוח אמצעי לחימה. עבד במחקר ופתוח בכמה פרוייקטים בתחומי האלקטרוניקה והחלל. בהמשך עסק בתיכנון, פתוח וניהול התשתית הטכנולוגית של רפא"ל, ויחד עם משהב"ט - בהרחבת תשתית זו, ובהתאמתה למתן יכולות עתידיות לצה"ל ולצרכי ביטחון המדינה. אחרי שיצא מרפא"ל לגימלאות ב-1992, המשיך לעבוד כיועץ במערכת הבטחון. ישראל דרור מתגורר בירושלים. נשוי, אב לשתי בנות וסב לשבעה נכדים.

אלבום תמונות