דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

סא"ל הראל שלוסברג יוסף יוסקה ז"ל

בן טובה ומרדכי
נולד באוקראינה
ב-1/4/1925
עלה ב-1925
גוייס ב-1941
יחידות: פל' ב', מח' סיירים-צלפים, רזרבה ת"א
תפקיד אחרון: מפקד פלוגה - מ"פ
שוחרר ב-1949
נפטר ב-4/2011

קורות חיים

יוסף נולד באחד באפריל 1925 ברובנו, אוקראינה ובשנה זו עלה ארצה עם הוריו. למד בבית הספר העממי "נס ציונה" וסיים במחזור הראשון. המשך לימודיו היה בבית הספר תיכון מחוזי במגמה חקלאית ביגור, שם הכיר את יצחק שדה. בשנת 1941 עם סיום לימודיו, גייס יצחק שדה את בני כתתו לפלוגה ב' בפלמ"ח. הוא סיים קורס סיירים נבחרים קורסי נשק קל וקורס חבלה ושרת ביחידת הסיירים בפלוגה ב', שהייתה יחידה נבחרת. השתתף בהכנת תיקי הכפרים הערבים ופתיחת דרכי מסעות הפלמ"ח בארץ כולל המסעות למצדה. בשנת 1946 נשלח על ידי יצחק שדה להיות המפקד הראשון של הפלוגה המיוחדת בעיר תל אביב. חבריה היו אנשי ה"רזרבה" של הפלמ"ח ועסקו בעניין ה"סזון". בתחילת שנת 1947 נשלח על ידי יצחק שדה ויגאל אלון לפקד על פלוגת מבצעים מיוחדת בנפת אשר, שהייתה מורכבת מאנשי רזרבה של הפלמ"ח, מבכירים מהחי"ש ומנוטרים ועיקר תפקידה היה אבטחת קו הגבול של רמת הכובש, צופית וכפר סבא. ובחטיפות חיילים עיראקיים וחיילים סוריים בתחנת הרכבת של קלקיליה, שבאו בזמנו כעזרה לכוחות הערביים בארץ במלחמת העצמאות. שם החלה למעשה מלחמת העצמאות עבורו. הועבר לאחר מכן לחיל הים. עוד קודם לכן, עבר קורס ימי בקיסריה - אימון בהבאת אוניות מעפילים ועולים, קורס מ"כים וקורס מ"מים. בחיל-הים, שימש כסגן מפקד חטיבת אבטחת החופים ולאחר פרוק היחידה היה סגן קצין המנהלה של חיל-הים. סגנו של ברוך עמיר. בשנת 1948 הוטל עליו, על ידי מפקד חיל הים שלמה שמיר, לפי הוראה של בן גוריון, לפרק את האוניה "אלטלנה" ולהטביע אותה בלב ים וזה כדי למנוע עריכת טקסי זיכרון בחוף תל אביב. ביולי 1948 בעת ההפוגה הראשונה, פגש את יחיאלה שהייתה תלמידה ולאחר שנתיים בשנת 1950 הם נישאו. בשנת 1952 סיים קורס מג"דים בציון "טוב" ובסיומו עבר למטכ"ל לפי דרישתו של משה דיין, שהיה ראש אג"ם. לאחר מכן, בלחצם של בן גוריון ואלחנן ישי, קבל עליו תפקיד אזרחי לתקופה מוגבלת - ושימש כקצין מבצעים ליד דוד בן-גוריון ואלחנן ישי, במסגרת הדור הצעיר של מפא"י בזמנו, במערכת הבחירות לכנסת. לצורך זה התפטר משרות הקבע ובגמר מערכת הבחירות חזר לצה"ל, עבר קורס מודיעין מיוחד וצורף ליחידה 188 - יחידת המבצעים המיוחדת של חיל המודיעין בחו"ל ושרת בה מספר שנים בדרגת סגן אלוף. הוא גר באסמרה, באתיופיה, באריתריאה ובמסווה. היה אחראי על הפעולות הימיות בכמה מארצות האזור (ארצות ערביות) ובעיקר בפעולות בגזרת ים סוף, ובארצות - תימן, סעודיה, סודאן ואתיופיה. בשנת 1956, בזמן מבצע סיני, ארגן את פריצת המיצרים ממסאווה שבאריתריאה לאילת. הוא הכין את השלטונות בג'יבוטי ואתיופיה ואיפשר מעבר חופשי של הכוח וכל הקשור בנושא זה בשטח והשתתף במספר רב של מבצעים מיוחדים של יחידה 188 - שעדיין השתיקה יפה להם. בשנת 1959 השתחרר מצבא הקבע בדרגת סגן-אלוף. פעילות אזרחית: עבד ב"כור תעשיות" ושמש בהתחלה כמנהל חטיבת אסיה. משם הוחזר לארץ בדחיפות רבה על מנת לקבל על עצמו להקים ת בתי הזיקוק לשמני סיכה שהתבטלה. הוא הועבר לאפריקה כדי להקים שלוחה של "כור" ואת מערכת קונצרן "כור" באפריקה. בתקופה זו גר בניירובי, קניה במשך כ-7 שנים. לאחר זאת נשלח להיות מנכ"ל "כור" - אסיה, הכולל את אסיה, אוסטרליה וניו-זילנד. לאחר מכן, ניהל את חטיבות אירופה, אמריקה, דרום אמריקה וקנדה של קונצרן "כור". יוסקה הוא בעל השכלה תיכונית וגבוהה, עם תואר שני מאוניברסיטת N.Y.U. בניו יורק. יוסף הראל התגורר ברמת השרון. אב לבת וסב לשלושה נכדים ולשלושה נינים. יוסף הראל נפטר בחודש אפריל 2011.

אלבום תמונות