דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

אלדמע גיל ז"ל

בן זהבה ואברהם
נולד בגבעתיים, ישראל
בג' תשרי תרפ"ח, 17/9/1928
גוייס ב-1945
יחידות: הגדוד השלישי, פל' ט', חטיבת יפתח
בהכשרת דפנה, הנוער העובד 1945-1947
תפקיד אחרון: אלחוטן
שוחרר ב-1949
נפטר ב-ד' תשרי תשע"ה, 28/9/2014
נקבר בקיבוץ גבעת השלושה

קורות חיים

גיל אַלדֶמַע (ג' בתשרי תרפ"ח, 17 בספטמבר 1928, שכונת בורוכוב - ד' בתשרי תשע"ה, 28 בספטמבר 2014, רמת גן) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי (תשס"ד). גיל אלדמע נולד ב-17 ספטמבר 1928 בשכונת בורוכוב (לימים גבעתיים), בנם של זהבה ואברהם אלדמע (אייזנשטיין) ואח לרן אלדמע‏ ודיצה תירוש. משפחתו הייתה שוחרת תרבות, וביתה שימש מרכז למפגש אמנים מאז "חבר'ה טראסק" בשנות ה-20, שקיימו גם מופעים בחצר הבית. אביו היה אמן ומורה לאמנות בגימנסיה הרצליה, פעיל בארגון "ההגנה" בימי המנדט הבריטי (בביתו היה "סליק" וממייסדי השכונה. הוא עִברת את שם משפחתו ל"אלדמע" יחד עם חבר לעבודה בגימנסיה ; מאחורי שם משפחה זה עמד הרעיון שבארץ ישראל לא יידעו יותר דמע. גיל אלדמע החל ללמוד נגינה בפסנתר בגיל שש, וכבר בשלבי לימוד ראשונים התגלה כישרונו המוזיקלי, כשהחל ליצור מנגינות משלו ולאלתר הרמוניות מקוריות. אלדמע למד בגימנסיה הרצליה, ניגן בתזמורת שלה, ונטל חלק פעיל בחיי המוזיקה שלה. את לימודי התאוריה במוזיקה השלים בקונסרבטוריון של מנשה רבינא, ומורו להרמוניה היה המלחין פאול בן-חיים. בשנת 1945 התגייס גיל לפלמ"ח במסגרת הכשרת הנוער העובד בדפנה. הוא שרת בגדוד השלישי של חטיבת יפתח. במלחמת העצמאות שירת כאלחוטן בחטיבת יפתח. בתאריך 9 בפברואר 1949 עלה על מוקש באזור כוכב הירדן ונפצע קשה. בעקבות הפציעה נקטעה רגלו הימנית מעל הברך. אחרי קום המדינה למד באקדמיה למוזיקה בירושלים. ולאחר מכן החל לשמש מורה בכפר הנוער "הדסים". שם הכיר את המשורר מיכאל קשטן, ששימש שם כמורה למקרא ולספרות, ויחד יצרו שירים רבים שהפכו לריקודי עם, בהם "אנה הלך דודך", "כי תנעם", "שבולים" ו"ויניקהו". הוא נסע לתקופת השתלמות בבית הספר למוזיקה מאנס קולג' (אנ') בניו יורק, שם שהה שלוש שנים, ובאותה תקופה הכיר את רעייתו, ויקי. עם שובם של השניים ארצה, החל עבודתו במחלקת המוזיקה של "קול ישראל", במסגרתה ערך תוכניות זמר רבות. בשנות ה-70 הפיק גם תוכניות זמר עברי לטלוויזיה הישראלית. תוך כדי כך, אירגן קבוצת זמרים יודעי קריאת תווים ששרה במקהלה הקלאסית "רינת" וממנה יצר גוף שירה בשם "רננים", שביצע והקליט שורה ארוכה של שירים עבריים אותם עיבד אלדמע עצמו. ב-2004, ימים אחדים לפני מותה של חברתו הטובה נעמי שמר, כתבה שמר לאלדמע כי הלחן לשיר "ירושלים של זהב" הושפע משיר עם באסקי ששמעה; אחרי מותה פרסם אלדמע את הידיעה. גיל אלדמע נחשב למעבד המוביל בזמר העברי, עיבודיו הקוליים מהווים בסיס לפעילותן של חבורות הזמר והמקהלות בישראל. חלק גדול מעיבודיו אלה כונסו בספר "מניפה קולית" (מודן, 2000). הוא טיפח את הפצת הזמר העברי בכל שכבות הציבור, וניהל מועדוני זמר, שאחד מהם הפעיל יחד עם אחיו רן, במסגרת הנצחת אביהם אברהם אלדמע, אשר פעל בגבעתיים במשך 30 שנה ונקרא בשם "ברון יחדיו". אלדמע זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי בשנת ה'תשס"ד - 2004, יחד עם יהורם גאון. בשנת 2010 העביר אלדמע את ארכיונו וכתביו, הכוללים יצירות ועיבודים, לספרייה הלאומית.‏ גיל אלדמע נפטר ב-28 בספטמבר 2014, בגיל 86. נקבר בבית העלמין בגבעת השלושה. הותיר את אשתו ויקי, את ארבעת ילדיו ונכדים. בנו אביב אלדמע הוא מעצב פסקול לטלוויזיה ולקולנוע ("ואלס עם בשיר"). המידע נאסף בסיוע אתר "ויקיפידיה". הספד מפיה של דנה כוגן, עמיתה לפעילותו בפלמ"ח: בבית הקברות של גבעת השלושה נערכה אתמול הלוויתו של גיל אלדמע ז"ל, מתי מעט מהפלמח ליוו אותו... גיל שכשהיה במיטבו , שימח אותנו ,הפלמחניקים , בנגינתו במסיבות ובעצרות הגדולות ביום העצמאות ובארועים רבים אחרים . הוא זכה ב"פרס ישראל" על תרומתו למוסיקה העממית הישראלית, שיצר, עיבד והקליט. עשרות שירים ועיבודים, לזמרים ולמקהלות , המשודרים גם היום ברדיו ובטלוויזיה. בטרום מלחמת העצמאות היה אלחוטאי ב"יפתח" ( גדוד שלישי) ויחד הקמנו את תחנת השידור הבלתי ליגלית "קול הגליל" במרחב מטה הגדוד והחטיבה באיילת השחר, מוחבאים מפני הבריטים. שנינו העברנו בשידורים ,מדי ערב , את החדשות על האירועים בגליל המנותק וגם דש למשפחות ברחבי הארץ , שהועברו אלינו על פתקים מרחבי הגליל המזרחי , בדרכים שונות ומשונות... ( עיתונים ודואר לא הגיעו אז לגליל ) וזאת , כמובן, מעבר להתקשרויות הקבועות, מדי שעה,באלחוט , עם ישובי הגליל המזרחי ושאר המשימות . זכור לי איך עם תום הקרבות על שחרור צפת נאלצנו ,על פי הנחיית המטה, לקרוא בשידור חי את שמות הנופלים (חברינו) , לראשונה ,לפני שלמשפחות נודע על כך אישית מפי נציגי הפלמח, כמקובל. המשימה היתה קשה מנשוא... הוסבר לנו שכך תמנע הדאגה ממאות ההורים שידעו ועקבו בכל דרך אפשרית, אחר הקרבות שם... בחודש האחרון לגיוסו,לאחר שההכשרה שלנו התכוננה לעליה להתישבות ב"פלמחים", יצא גיל עם חברים להנות מפריחת השקדיות בפאתי העיר הערבית הנטושה בית שאן, עלה על מוקש שהוטמן שם בזמן הלוחמה ורגלו נקטעה. הקשר בינינו נמשך וכעבור כמה שנים התקבלנו שנינו ל"קול ישראל", הוא כעורך ומגיש תכניות מוסיקה עממית ואני כעורכת תכניות דרמה וכעורכת ומגישה של תכניות ספרות . נפגשנו שוב ... הקשר שלי ושל חברי ההכשרה שלי עם גיל היה הדוק ונמשך כמעט עד יומו האחרון, לא היה מפגש בלעדיו. ידידי הטוב, האיש המוכשר והנדיב - כמה חבל על דאבדין...

אלבום תמונות