דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

שמיר משה ז"ל

בן אלה ואריה
נולד בצפת, ישראל
בי"ב אלול תרפ"א, 15/9/1921
גוייס ב-1944
יחידות: פל' ב', הגדוד השני
תפקיד אחרון: לוחם
שוחרר ב-1946
נפטר ב-ג' אלול תשס"ד, 20/8/2004

קורות חיים

משה נולד ביום י"ב באלול תרפ"א (15.9.1921) בצפת. התחנך בתל אביב וסיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה בשנת 1939. היה פעיל בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובארגון ה"הגנה". ערך את עיתון "על החומה" עד שנת 1941. בשנת 1941 הצטרף כחבר לקיבוץ משמר העמק, בו התגורר עד שנת 1947. בין השנים 1944 ו- 1946 היה פעיל בפלמ"ח, כלוחם וכמפקד. בשנת 1947 יסד את עיתון "במחנה" וערך אותו עד שנת 1950. בהמשך דרכו היה חבר מערכת העיתון מעריב, וערך את המדור הספרותי של העיתון. משה שמיר כתב למעלה מ- 15 ספרים וזכה בפרסים ספרותיים רבים. בשנת 1988 זכה בפרס ישראל לספרות. משה שמיר היה מן היוצרים הפוריים ביותר של התרבות העברית. הוא עסק בעיקר בסיפורת לסוגיה - רומנים וסיפורים קצרים. מפרי עטו יצאו במהלך השנים כ-50 ספרים. תחום נוסף שבו יצר שמיר הוא השירה, אם כי בסופו של דבר זכור שמיר בעיקר כסופר ולא כמשורר. מבחינה היסטורית וסגנונית הוא שייך לקבוצת הסופרים של דור תש"ח או "דור בארץ". הסיפור הראשון של שמיר שהופיע בדפוס בשנת 1940 עסק באברהם ובעקידת יצחק. הסיפור פורסם בעיתון השומר הצעיר, "על החומה". הרומן הראשון שכתב היה "הוא הלך בשדות", אשר גיבורו הוא צבר. הספר אמנם הודפס ב-1947 על ידי הוצאת פועלים אלא שהוא נגנז ופורסם רק באביב שנה לאחר מכן. לפני שהספר יצא לאור הוא הומחז והוצג על ידי התיאטרון הקאמרי עם קום המדינה. הספר גם זכה בפרס אוסישקין ב-1948 והוסרט ב-1967, בבימויו של יוסף מילוא, שגם ביים אותו לראשונה כמחזה. הספר נלמד כחלק מתוכנית הלימודים לבגרות בספרות, ודמות הגיבור בספר תרמה לא מעט לעיצוב מיתוס הצבר - יפה הבלורית והתואר. קובץ סיפוריו הראשון נקרא "נשים מחכות בחוץ" ויצא ב-1952. הקובץ כלל רק סיפורים שעברו את הצנזורה של ספרית פועלים ועל כן גם קיבוץ הסיפורים נעשה רק ב-1952. ספר מפורסם אחר של שמיר הוא במו ידיו - פרקי אליק שיצא ב-1951, ועוסק באחיו אליק שנפל בנפילת שבעת הנוטרים. הספר, שהפך למייצג של מלחמת השחרור, תורגם לאנגלית, עובד לתסכיתי רדיו ואף זכה לעיבוד טלוויזיוני. הוא אחד מרבי-המכר הישראליים הגדולים של כל הזמנים, עד היום נמכרו יותר ממאה וחמישים אלף עותקים, והוא אף הפך לחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר. שמיר כתב ספרים נוספים על בני משפחתו - 'במו ליבו', על אביו, ו'לא רחוקים מן העץ', על תולדות משפחת אימו. אחד הספרים המתורגמים ביותר של שמיר הוא מלך בשר ודם מ-1954. הספר הוא רומן היסטורי העוסק במלך אלכסנדר ינאי. הספר אמנם התקבל באהדה אצל קהל הקוראים, אולם ספג ביקורת מההיסטוריון פרופ' יוסף קלוזנר, שאמר: "יש ולפעמים סופר אינו היסטוריון, אבל עד כדי כך?". לעומתו, פרופ' ברוך קורצווייל שיבח את הספר. שמיר כתב גם שני ספרים אוטוביוגרפיים באופיים - 'תחת השמש' מ-1950, ו'כי עירום אתה' מ-1959. בעיניו היה זה פאר יצירתו, אך מבקרים מעטים מאוד מסכימים עמו בעניין זה. משה זכה כאמור גם למספר פרסים ספרותיים: פרס אוסישקין ל-1948 על "הוא הלך בשדות" . פרס ברנר ל-1953 על "במו ידיו" . פרס ביאליק ל-1955 על הרומן ההיסטורי "מלך בשר ודם" ועל המחזה ההיסטורי "מלחמת בני אור". ספריו המפורסמים: הוא הלך בשדות (1947) עד אילת (1950), תחת השמש - רומן אוטוביוגרפי (1950), במו ידיו - פרקי אליק, בהוצאת עם עובד, אחד אפס לטובתנו (1951), כבשת הרש, ספרית פועלים, מרחביה 1957 - אינטרפרטציה שלו כסופר על סיפור דוד ובת שבע מלך בשר ודם - רומן היסטורי על חייו של ינאי המלך בסוף תקופת החשמונאים, כי עירום אתה - רומן היסטורי, 1959, טרילוגיית "הרחק מפנינים" הכוללת את הספרים: יונה מחצר זרה, הינומת הכלה, ועד הסוף, בהוצאת עם עובד. הגלגל החמישי - ספר ילדים (1961), אוטוביוגרפיה: חיי עם ישמעאל (1968), ביוגרפיה של ראובן הכט, בשם אגדת חיים (1994), יאיר - רומן ביוגרפי בהוצאת זמורה, ביוגרפיה של אברהם שטרן (יאיר) (2001), עניין אישי - עם 35 משוררים (קובץ מאמרי ביקורת והערכה) תשמ"ז (הוצאת עם עובד), אברהם בבוקר, בהוצאת אבן חושן, במו ליבו, בהוצאת עם עובד, הבעד והנגד, בהוצאת דביר, הגבול, בהוצאת זמורה. היורש, בהוצאת אור עם, המקום הירוק, בהוצאת דביר , העומדים בפרצה, בהוצאת מוסד ביאליק, ואפילו לראות כוכבים, בהוצאת עם עובד. זרקור לעומק, בהוצאת דביר, חוט השני, בהוצאת דביר, יהודית של המצורעים, בהוצאת אור עם. ילדי השעשועים, בהוצאת עם עובד. מלחמת בני אור, בהוצאת אור עם. ספורים בשלושה קולות, בהוצאת דביר. כמעט - ספר שירה, 1991. גם זו לטובה - מחזה. מאגדות לוד - מחזה. בשנות השבעים החל בקריירה פוליטית. פעל בסיעת "לעם" בתנועת הליכוד, והיה חבר כנסת בכנסת התשיעית, חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת העליה והקליטה. בסוף שנת 1979 פרש מהליכוד, ויחד עם חברים נוספים הקים את תנועת התחייה. משה שמיר התגורר בשכונת תל ברוך בתל אביב עד לפטירתו בג' באלול ה'תשס"ד, 20 באוגוסט 2004.

אלבום תמונות