דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

קרן הופמן יפה ז"ל

בת ג'זלה וזלוטן
נולדה ברומניה
בכ"ה כסלו תרצא, 16/12/1930
עלתה ב-09/1945
גוייסה ב-1948
יחידות: הגדוד הראשון, פל' א', חטיבת יפתח
בהכשרת עין-השופט, "הכובש", השומר הצעיר, 1948-1949
תפקיד אחרון: לוחמת
שוחררה ב-1949
נפטרה ב-ט' טבת תשעד, 12/12/2013
נקברה בקיבוץ עין השופט

קורות חיים

יפה נולדה ב-16 בדצמבר שנת 1930 בטרנסילבניה - רומניה, בשם מגדלנה (מגדה). את השם יפה היא קיבלה עם הגיעה לארץ, בזכות יופיה. הוריה - גיזלה וזולטן (ישראל) הופמן היו משפחה אמידה שהתפרנסה ממסחר בעצים, וחייתה ברווחה בשני בתיה - בכפר ג'ילאו ובעיר קלוז'. המשפחה הייתה שומרת מסורת וכּשרוּת. אביה חלם על חיים בפלסטינה ואף קנה אדמות בארץ. יפה חוותה ילדות נעימה ומאושרת בחיק הוריה ובחברת אחותה הגדולה אירן. היא למדה בבית ספר כללי, ששררו בו יחסי רעות בין ילדים יהודים לנוצרים. הורי האב ומשפחתו היגרו לצ'ילה לפני המלחמה. משפחת האם חייתה בקלוז'. ב- 1940, עם פלישת ההונגרים ואיתם הגרמנים - הכול השתנה. מורים חדשים וכללים חדשים נכפו על בית הספר והרחוב. ובכל זאת, הצליחו עדיין לשמור, כמידת הניתן, על החיים כסדרם. בפסח של שנת 1944 פרצו ז'נדרמים לביתם בכפר בעת החג, ודרשו מכל האורחים שאינם בני הבית לחזור לבתיהם. זה היה רמז לבאות. יפה נשלחה לבית דודתה בקלוז'. שבוע לאחר מכן הסביר האב ליפה בת ה- 13 שמעכשיו אין לה בית כי למחרת יבואו לקחת את ההורים, ועליה ללכת לבית החולים היהודי בקלוז', שם סידר לה מקום מפלט עד יעבור זעם. הגזרה נפלה עליה כרעם. עד אז הוריה גוננו עליה מלדעת את המתרחש. בבית החולים שמעה לראשונה מפי ילדה שהגיעה מפראג על הרג המוני של יהודים, וחשבה שהילדה בודה את הדברים מלבה. אחרי מספר ימים בבית החולים, התאפשר לה לעבור לגור עם הדודה יוליה, אחות אימה, ושני ילדיה - שרגא ונעמי. הודות לקשרי המשפחה עם קצין הונגרי, היא הצליחה מספר פעמים לפגוש בחטף את הוריה במקום שהוחזקו בו בקלוז' - טרם שליחתם למחנות. על כל יהודי העיר נגזר להתרכז בבית החרושת ללבנים שבקלוז'. יפה, עם הדודה יוליה וילדיה, עברו למחנה הזה וחיו בצפיפות ובדוחק. נאסר עליהם להסתובב במחנה, אבל יפה, כילדה בעלת תעוזה ותושייה, עקפה את האיסור והתמידה לבקר את סבה, שהיה באזור אחר של המחנה. כשהתחילו המשלוחים לאושוויץ, נשלח הסבא במחזור הראשון והובל ישר לקרמטוריום. למזלה של יפה, עלה בגורלה להיכלל, יחד עם הדודה יוליה וילדיה, בין 1600 הניצולים ברכבת של ישראל קסטנר, שהיה מנהיג ציוני בעיר קלוז', ופעל להצלת יהודי עירו מידי הנאצים. בחודש מאי 1944 הקבוצה של קסטנר יצאה למסע ארוך שעבר דרך בודפסט ולינץ, שבגרמניה. בלינץ הם פגשו את הרופא הנאצי מנגלה, ומשם המשיכו לברגן בלזן, שם שהו שישה חודשים, בציפייה להמשך המסע אל החופש. בברגן בלזן נודע לה שהוריה ואחותה חיים. כדי לאפשר להם לעבור את הגבול לשוויץ, העלו הנאצים דרישות נוספות והערימו קשיים. כאשר הגיע היום המצופה, הם המשיכו במסעם. בבואם לשוויץ זכו לקבלת פנים חמה והתחיל פרק חדש בחייהם. יפה הצטרפה לקבוצת נערים יהודיים שאורגנו ע"י "השומר הצעיר" וחוותה איתם תקופה יפה של טיולים, פעולות ולימוד עברית. בספטמבר 1945 היא עלתה לארץ והגיעה, במסגרת חברת נוער בוגרת ממנה, לכפר מסריק. היא סיפרה על הפתעה גדולה שהייתה לה כאשר יום אחד בישרה לה הדודה יוליה שהוריה ואחותה חזרו לקלוז'. בשנות החמישים ההורים עלו לארץ. בהתחלה הם גרו בעכו ולאחר מכן עברו לחיפה. מאוחר יותר גם אחותה ובעלה עלו לארץ. כשחברת הנוער בכפר מסריק עמדה לצאת לנגב, כהשלמה לקיבוץ אורים, יפה הייתה בת 16 בלבד. המדריכה, חוה רצון, החליטה למצוא לה מסגרת אחרת שתאפשר לה ללמוד. היא צורפה לחברת הנוער "הכובש" בבית זרע, ולצד עבודה ולימודים השתתפה באימוני נשק ראשונים. שם התחילה ידידותה רבת השנים עם משפחת אברמוביץ. יפה עברה ממלחמה למלחמה. ב- 1946 היא הצטרפה לפלמ"ח. ב- 1948 היא התגייסה לחטיבת יפתח והשתתפה בקרבות החטיבה בדרום. על תקופת מלחמת השחרור סיפרה: "התקופה שהייתי בפלמ"ח נתנה לי השקפת עולם אחרת. התחלתי לראות את העולם באור אחר - אור הרבה יותר חיובי. הבנתי שיש למען מה להילחם ולמען מה לחיות למען כל אלה שניצלו מאימת הנאצים ולמעננו". ב- 1948, לקראת הגיוס לצה"ל, היא הצטרפה לעין השופט במסגרת גרעין ההשלמה. בשובה מהשירות הצבאי לקיבוץ הכירה את אליק והקימה איתו משפחה. אמו של אליק, סבתא גולדה, הייתה מודאגת מכך שבן הזקונים שלה עסוק במשימות חשאיות של ההגנה והפלמ"ח ואינו מתחתן, אבל בפגישתה הראשונה עם יפה אמרה שהיה שווה לחכות. ב- 1951 נולדה בתם הבכורה נועה וב- 1956 נולדה אסנת. יפה נקלטה היטב בקיבוץ ומילאה תפקידים רבים. בתחילה עבדה בחינוך. שנים רבות עבדה במתפרה ורבים-רבים נהנו מידי הזהב שלה. היא הייתה רכזת הענף, ומילאה בהמשך את תפקיד ריכוז קניות ההלבשה, מחסנאית הלבשה ואקונומית. שנתיים וחצי ריכזה את ועדת הבריאות במקצועיות ובאסרטיביות. עם סגירת המתפרה עברה לעבוד באלתם, שם התמידה גם בגיל הפנסיה. יפה ואליק אהבו לטייל בארץ ובעולם. בשנת 1977 הם עשו טיול גדול למזרח הרחוק וביקרו בתאילנד, הפיליפינים, יפן, דרום קוריאה והודו. כמה שנים אחרי זה הם טיילו בארה"ב לאורכה ולרוחבה, כולל שייט לקריביים. גם באירופה הם טיילו, כולל נסיעה לרומניה עם אחותה ובעלה. ב- 2004 עבר אליק אירוע מוחי. יפה ליוותה אותו במסירות אין קץ בשעותיו הקשות במשך שנה שלמה. אליק בחר לקרב את קצו וסירב לאכול. הוא נפטר ב - 2005. לאחר הפרידה הכואבת היא התגברה על האובדן וחזרה לפעילות מלאה של עבודה, מלאכת יד, טיולים וחוגים. ביולי 2006 נסעה יפה עם כל המשפחה, כולל הנינה הראשונה, לטיול שורשים במחוזות ילדותה. הבית ובית הספר בקלוז' כבר לא קיימים בגלל בנייה חדשה. בג'ילאו, הכפר שבו נולדה, היא זכתה להתרגשות גדולה - השכנים זיהו אותה בחיבוקים ונשיקות. מכל עבר הופיעו אנשים עם דמעות בעיניים, נישקו לה את הידיים ודיברו על הוריה הנפלאים. הבית, החצר והבאר בג'ילאו קיימים והמשפחה התרגשה לראותם. יפה זכתה לעלות לקברה של סבתה האהובה בבית הקברות היהודי בכפר. היה לה חשוב להראות לאנשי הכפר שהניצחון שלה הוא הקמת משפחה רב דורית לתפארת. בדצמבר 2010 התכנסה המשפחה המורחבת לחגוג ליפה יום הולדת 80 באירוע מרגש, בו הוצג סיפור חייה על ידי שחקנים מקצועיים. באופן כל כך בלתי צפוי תקפה אותה המחלה בכל עוצמתה. יפה, החברה'מנית עם רעמת התלתלים, אשת חיל השומרת על רוח צעירה, משתתפת בטיולים, במפגשי חברה, בהרצאות, לא מוותרת על עבודתה באלתם, וכאשר נתפס לה הגב - תמיד היא מנצחת בקרב. בשבילנו היא הדודה יפה של דוד אליק ז"ל, שמטפחת את משפחתה הענפה - נועה וזאביק עם הנכדים והנינים, אסנת ועופר עם הנכדים, האחות אירן עם משפחתה. בכל אירוע במשפחה הרחבה הייתה נותנת יד ומביאה את עוגות הפרג הנפלאות שלה. כשמה כן היא - יפה בתוארה וברוחה. ולפתע, באבחת מחלה אחת נקטע הכול. יפה הייתה מפוכחת וקיבלה באומץ את הבלתי נמנע, כשנועה ואסנת בנותיה, מלוות אותה באהבה בזמן הקצר שנותר. משפחתה ליוותה אותה בכאב ובמסירות עד הלילה האחרון ולא משו ממיטתה. יפה, כמו אליק, בחרה לקצר את סִבלה, היא ידעה את הצפוי ולא רצתה להכביד על יקיריה. החיים היפים, העשירים ומלאי המעש שידעה יפה אחרי המלחמה, יהיו נחמה לכל היקרים ללבה והאוהבים אותה, ועתה תנוח בשלווה לצד אליק בעלה בנופי היער שלנו. עדנה קרמר יפה הלכה לעולמה ב-12 בדצמבר שנת 2013 והיא בת 83 שנה. השאירה אחריה את בנותיה נועה ואסנת עם משפחותיהן, שזיכו אותה ב- 6 נכדים ו- 7 נינים, ומשפחת אירן אחותה.

אלבום תמונות