דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

סבוראי רחל ז"ל

בת שרה ושמואל
נולדה בעין חרוד, ישראל
ב-1/1/1926
גוייסה ב-1944
שרתה בפלמ"ח
יחידות: הגדוד השני, פלוגה ח, הגדוד הרביעי, חטיבת הראל
תפקיד אחרון: רובאית
שוחררה ב-1949
נפטרה ב--י"ז ניסן תשעו, 24/4/2016
נקברה בקיבוץ רביבים

קורות חיים

רחל נולדה בעין חרוד בראשון בינואר שנת 1926. היא סיימה את לימודיה היסודיים והתיכונים והייתה בגדנ"ע. בשנת 1944 התגייסה לפלמ"ח לפלוגה ח'. שרתה ברמת רחל במשך שנתיים ולאחר מכן במחלקת שריד. ב"ליל הגשרים" השתתפה בפיצוץ גשר דאמיה. במלחמת העצמאות הייתה רובאית עם חברתה שולה צימט-גרבש, תחת פיקודם של יוסף בן מיימון (התורכי) ודדו במסגרת הגדוד הרביעי בחטיבת הראל. פעילות אזרחית: חברת קיבוץ רביבים שבנגב. עוסקת בעבודת שימור, אחזקה וטיפוח של בית העלמין ברביבים במשך עשרים שנה. עבדה לפני כן, במטע, בגידול עגלות וכמטפלת. היא עסקה גם בחידוש מצבת האחים של משפחת יצקר, הסופרים צבי שץ, י.ח.ברנר, צבי גוגיג ויוסף לואידור בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. היא לומדת תנ"ך באוניברסיטה וחוקרת מקרא. היא אם לשלשה, סבתא לתשעה נכדים ולשני נינים. רחל סבוראי התגוררה בקיבוץ רביבים עד לפטירתה ביום 24 באפריל שנת 2016.

דברי הספד מאתר ההנצחה של קיבוץ רביבים: בת עין חרוד, ילידת 1926, להוריה שמואל סבוראי ושרה יצקר, מאנשי העלייה השנייה. כילדה, הייתה אוהבת מושבעת של חיות, והתחנכה על אהבת הארץ, אהבת טיולים, ואהבת התנ"ך. את ילדותה תיארה כילדות מאושרת.
ב- 1944 התגייסה לפלמ"ח כלוחמת והשתתפה בעבודה ובאימונים. במלחמת העצמאות לחמה בחטיבת הראל בקרבות בדרך בורמה, ובאזור רפיח.
ב- 1953 הגיעה לפטרה עם מאיר הר-ציון. ראתה בטיול חלק מאהבתה הגדולה לטיולים, וחוותה בכאב את מותם של ההולכים לשם אחריה, ביניהם חברתה הטובה גילה בן עקיבא. לזכרם של ההולכים ערכה את הספר "עד סלע".
רחל אמרה, שאף שהבינה שלא תזכה להתחתן עם אהבת חייה, לא רצתה לוותר על הקמת משפחה. ב- 1956 ילדה את בנה הבכור, נבו. אחריו נולדו הבנות – דלית ומורן. משך כל חייה ראתה בילדים ובנכדים את החלק המשמעותי ביותר בחייה.
ב- 1957 עברה מעין חרוד לכברי; ב- 1962 חזרה לעין חרוד; וב- 1963 הגיעה לקיבוץ רביבים.
רחל הייתה מסורה מאוד לעבודותיה: במטע בטיפוח שתילים צעירים; בפינת החי; ברפת, בעיקר טיפול בעגלות צעירות; בבתי הילדים ובמעון הילדים במצפה רמון. הייתה אחראית במשך עשרות שנים על בית העלמין ברביבים, טפחה את המקום וסייעה למשפחות של הקבורים בו.
רחל הייתה בעלת תודעה סוציאליסטית וקיבוצית מפותחת וממתנגדי ההפרטה בארץ ובקיבוץ, נאבקה בלהט על החיים השיתופיים, והרבתה לדבר ולכתוב על כך בעיתונות המקומית והארצית. היא הרבתה לכתוב גם בנושאים נוספים, ביניהם ידיעת הארץ, ונושאים פוליטיים.
ב-1986 יצאה ללימודים מגוונים, ומאז ועד ערוב ימיה המשיכה בחקר התנ"ך ואף פרסמה בשנת 2012 ספר בנושא, "שלושה שחיברו".
נפטרה ב- 25.4.2016.
נכדיה: כינור, שני, פלאי, עמית, נרדי, שחר, עידו, ירדן, אילת. ניניה: טריסטן ואיב.

 

אלבום תמונות