דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

רס"ן מוצרי מכבי "מאק" ז"ל

בן מזל-מתילדה ואברהם
נולד במצרים - קהיר
בי"ד ניסן תרע"ד, 10/4/1914
יחידות: מטה הפלמ"ח
תפקיד: קצין מנהלה
נפל בקרב בלווי שיירה לירושלים
בי"ד ניסן תש"ח, 23/4/1948
מקום נפילה: שער הגיא
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 34 בנפלו

קורות חיים

מוצרי-מני מכבי בן ד"ר אברהם ומזל-מתילדה לבית מני. נולד בערב פסח תרע"ד בקהיר, מצרים. נשלח בילדותו ללמוד בבית-הספר הריאלי בחיפה. למד בבית-ספר אנגלי בקהיר ושוב בארץ, במקוה-ישראל, ושם הצטרף ל"הגנה" בגיל 15. מתרפ"ט ואילך תושב קבוע בארץ. ממיסדיו ותושביו של המושב תל-צור ליד אבן-יהודה. מ-1932 היה פעיל בקביעות ב"הגנה". במהומות 1936-1938 היה מפקד האזור וב-1937 היה מראשוני הפו"ש שעברו מהתגוננות פסיבית להגנה פעילה מחוץ ל"תחום המושב".
ב-1938 גמר קורס מ"מ ועד 1941 היה מפקד בחי"ש בעמק חפר. עבר לפלמ"ח ואחרי סיימו את קורס-החבלנים הראשון ב-1941 נשלח לשירות מסוכן מעבר לקוי האויב בסוריה, בתחפושת בלבוש ערבי. לפני צאתו השאיר לשני ילדיו הקטנים מכתב צוואה, שבקראם בו לכשיגדלו יבינו את ערך החובה למסירות נפש למען המולדת וילכו בדרכיו. משחזר בשלום המשיך בשירות כמפקד ומדריך בפלמ"ח (בכינוי "מאק") והזניח את משקו הפרטי.
היה זמן מה מפקד נוטרי החופים ומשפיזרו הבריטים את הגדוד היהודי הזה התגייס לבריגדה העברית בדרגת סרג'נט והגיע אתה עד ארצות השפלה. ב-1946 יצא מהצבא ונשאר לפעולה בצרפת ובאיטליה מטעם ה"הגנה", בסעד לשארית הפליטה ובארגון עליה ב' ועוד פעולות נחוצות, בכינוי המחתרתי "אדם". היה אחראי לבטחון הקונגרס הציוני ה-22 בבאזל ב-1946.
משחזר ארצה בפברואר 1947 היה לשלישו של יצחק שדה במפקדת ה"הגנה", ומאז החלטת החלוקה והתחלת המלחמה דרש לעצמו, תפקיד פעיל יותר ונתמנה לאחראי לארגון השיירות והליווי בדרך ירושלים. היה זה תפקיד קשה ומסובך ביותר, ושוב, ללא מנוחה ובמסירות בלתי-רגילה מילא את תפקידו. היום בתל אביב, מחר הוא מלווה שיירה לירושלים, בודק את העינינים בירושלים ויוצא לסקור את המשלטים וחוזר חלילה. השתתף בתכנון ובביצוע של כיבוש כמה משלטים, בדרך זו וכמעט תמיד, היה עם השיירות בדרך.
יאצילותו היתה מורגשת במגעו עם הכל. לא מרודפי כבוד היה. לא הדרגה והמעמד אלא עצם המעשה היה הערך הקובע בעיניו. אי-שקט פנימי מתמיד דחף אותו למקומות העשייה.
השתתף בשיירה האחרונה לכפר-עציון ואחרי מבצע "נחשון" היה קצין מנהלה של חטיבת הפלמ"ח "הראל". נפצע בנסעו בג'יפ הפיקוד בדרכו לירושלים עם שיירת החטיבה וביקש מחבריו למסור את אקדחו לבנו. הועבר למשורין והובל פצוע קשה לקרית-ענבים ואחר-כך לבית-חולים בירושלים.
הכרתו המלאה וההומור לא סרו ממנו בדרכו האחרונה בחיים, ואף ברגעי גסיסתו עוד אמר:"פעם זה צריך לקרות. המשיכו, אני מברך אתכם שתצליחו".
מת ביום הולדתו ה-34 בערב פסח תש"ח (23.4.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים ב-25.4.1948.
ביום ט' במרחשון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים.
הניח אחריו אשה - רחל, בן ובת.
לפי פקודת מטכ"ל הוענקה לו דרגת רב-סרן לאחר מותו.
מבצע פריצת הדרך לירושלים נקרא על שמו - "מבצע מכבי".

אלבום תמונות

תעודות ומסמכים

מפרי עטו

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

מכבי

2.11.1948
להעלות רשמים לדמותו של אדם כה קרוב ואהוב ולסכם את פרשת חייו - אין הדבר קל כל עיקר אך מי כמוני הכירו? הכרתיו עוד בהיותו חקלאי בן 20, אבל כבר אז בפרדס, בין הפרחים והעצים שהוא אהב, נמשך לעבודת ההגנה. חסר סבלנות היה וזריז, במהרה התחיל בחיי הנדודים. יפה תואר, יהיר במקצת, טוב לב, היה. אהב להמצא בין רעים, להתלוצץ ולמצות כל הנאה שבחיים - אך מעולם לא הסיח את דעתו לרגע מעניני מילוי תפקידו. אל הילדים, הבית, חברתו בחיים היה קושר ומסור, אך כל הימים היה נתון כלו בראש וראשונה לתפקידו, אליו פנה באהבתו השלמה לארץ ובהכרה מעמדית עמוקה.
הרבה להתענין בבעיות המדיניות, היה נבון בהערכותיו ולא פעם חזה מראש התפתחויות בשטח זה. בקריאת עיתונות ובויכוחים מדיניים ובכנוסים מצא ענין רב עוד מגיל צעיר - להתענינות באמנות וציור הגיע במאוחר, רק בשהותו בחו"ל. הכרתו הפוליטית גרמה להליכתו לפלמ"ח דוקא - הכרתו ונאמנותו בשטח זה ליוו אותו כל שנותיו בכל מקום שם שירת.
היה קשור באהבה עמוקה אל החברים איתם עבד וכן העריך והוקיר רבות מן החברות בשורות ההגנה - לבעית האשה בצבא היתה לו הבנה אמיתית.
את נוף הארץ - אשר היה מוכר לו היטב ממסעותיו - אהב וחש נפשו ואל ירושלים התקשר במיוחד בשנם האחרונות.
והנה נפל בגורלו להיות הדואג לבטחון השיירות לירושלים. פעמים אין ספור נסע בפתולי הכביש ועבר בין חורשות הארנים והברושים של שער הגיא, המשוריינים השיבו אש למתקיפים האורבים בין הסלעים שממול מעלה החמישה, מכוניות נשרפו ונשארו לצידי הכביש כעדים עלובים לקרבות, וחברים יקרים נפלו יום יום. השורות נתדלדלו. ויגון צבט את הלב עם תבוסת השיירה ליד נבי דניאל ופני כולם הביעו רצינות ועל שכמם אחריות כבדה ובלבם חרדה: איך לבצע המשימה? - וגאוה על כי להם ניתנה ובידם הופקדה הדאגה לירושלים.
וללבו של מכבי לא בא שקט אף לרגע, באותה תקופה. ולעיניו לא באה שינה. דאגתו - השיירה, המשורייניים, הנשק ומעל לכל - הבחורים.
ובעודו נתון לעצם בצוע המשימה - בשיירה, בשער הגיא, לרגלי אותם העצים והמשלטים - נפל. כרבים מחבריו לפניו ואחריו: לשחרור הדרך לירושלים.
ללא ספק, מכבי מוכן היה - כחבריו לנשק - לשלם בחייו הצעירים עבור הנצחון שהושג על הרים אלה, על דרך זו. בהכרה זאת יגדלו בניו.
רחל

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

"מבצע מכבי"

שלוש תכונות יקרות סגולה ציינו את אופיו של מכבי. מסירות אידאית לתנועת ההגנה ללא גבול, אומץ לב עשוי ללא חת ורעות נאמנה.
מכבי האמין ביעודה ההסטורי של ההגנה על כל שלוחותיה, לא רק כגורם העשוי להגן "על הנפש והרכוש" כפי שמקובל לאמר בימי המאורעות שחלפו, אלא ראה בה מכשיר מכריע להגשמת הציונות כאשר כיתר חבריו חזה את הסכנות המתקרבות אשר הגיעו לביטוין במלחמה בשנה האחרונה.
לכן תמיד ראינו את מכבי בנקודת המוקד של התקופה. לא חס על משקו בתל צור אשר נהרס עקב התגייסותו המתמדת. הזניח את נוחיות חיי המשפחה אשר כה היתה קרובה ללבו ולה הקדיש את מיטב געגועיו ונזעק לכל תפקיד הגנתי חלוצי.
בשנות המאורעות 1936-1939 נחלץ להגנת עמק חפר והשרון והיה בין ראשוני הפו"ש אשר העיזו לשבור מסורת של הגנה פסיבית ולצאת מ"הגדר" ולקדם את פני האויב.
בין מאורעות למאורעות עשה בבנין והגנה לקראת הצפוי. היה בין ראשוני הפלמ"ח. במשך חדשים רבים חי בסוריה בתחפושת של ערבי ועשה בשליחות מסוכנת מטעם ההגנה והצבא הבריטי גם יחד באותה תקופה בה לחמנו במשותף נגד האויב הנאצי.
עם שובו חזר לפלוגתו היא פלוגה ג' ושרת בה כסגן מפקד הפלוגה.
לכשהוקמו משמרת החופים ומשהתברר שהכוח היחידי המסוגל לארגנם ולהניפם תנופה רבתי הינו הפלמ"ח, עשה מכבי בשליחות חטיבתו בקרב נוטרי החופים כמפקד גדוד ותוך זמן קצר הפך את מאות הנוטרים המיואשים והמפוררים לגדוד נאה בעל רמת אימונים גבוהה ומשמעת הנובעת לא רק מהמסגרת החזקה כי אם בעיקר מהכרה.
עם פירוק משמרות החופים ע"י השלטון הבריטי, נשלח מכבי עם קבוצה גדולה של בני פלמ"ח בשליחות החטיבה לבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי.
משהגיעה הבריגדה לאירופה ובאה במגע ראשון עם שרידי היהודים הטיל מכבי את עצמו לפעולה סוערת ומקיפה לחיפוש אחרי יהודים והצלתם לארגונים ולהעלאתם ארצה. כפי שספרו עשה זאת מכבי, "כרגיל" בכל המסירות ובהסתכנות בלתי פוסקת. עם חיסול הבריגדה הוטל על מכבי "להסתנן" משורותיה ולהשאר בגולה על מנת "ללמד בני יהודה קשת".
בקונגרס הציוני האחרון בבאזל הופקד על בטחונו בפני מהרסים מבית ומתנקלים מבחוץ. עם נעילת הקונגרס חזר ארצה.
נקרא שוב לשרות וזכה להיות שלישו של מורנו ורבנו "הזקן", הוא יצחק שדה שמילא אז תפקיד ראש מטה כללי של ההגנה. אולם תפקיד זה נראה בעיניו פחות מדי קרבי, הוא שאף להיות במעשה עצמו ולאחר לחצו הרב שוחרר מתפקידו כשליש והוטלה עליו האחריות הכבדה ביותר להבטחת קו תחבורה בין תל אביב וירושלים. הועמדו לפקודתו מאות נערים ונערות מבני הפלמ"ח אשר חלקם לוו את השיירות כשנשקם הזעיר מוסתר תחת בגדיהם מחמת הבולש הבריטי, בעוד שיתר חבריהם ארבו על המשלטים והבטיחו בגופם את התחבורה לבירה.
היה זה התפקיד הקשה והמסובך ביותר שהוטל אי פעם על מכבי ואחד התפקידים הקשים ביותר שהטילה על עצמה ההגנה. ושוב ללא מנוחה ובמסירות בלתי רגילה מכבי ממלא את תפקידו: היום הוא בתל אביב ומחר הוא מלווה שיירה לירושלים. בודק את הענינים בירושלים ויוצא לסקור את המשלטים וחוזר חלילה.
והנה סמוך לשחרורו המוחלט של מסדרון ירושלים נפל מכבי בשעת התקפת האויב על שיירת הראל אשר זה מקרוב התלכדה כחטיבה ואשר עשתה את דרכה במעלה ההרים לירושלים על מנת לכבוש את המסדרון ולבצרו.
נקפדו חיים צעירים אולם עשירי מעש. מיום שהגיע מכבי להכרתו נתן למלחמת השחרור את כל אשר היה בידו לתת.
חבריו ומוקיריו זכרו וידעו מה היתה ירושלים למכבי ומה נתן למען פריצת הדרך אליה וקראו את אחד המבצעים הנועזים ביותר במלחמת השחרור שלנו על שמו, "מבצע מכבי", אשר פרץ את המסדרון בהרי ירושלים והרחיבו צפונה ודרומה.
אכן, מבצע כזה יאה לזכרו של רע, מפקד ולוחם אשר נפל
יגאל

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

קטעי עיתונות