דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

רס"ר כץ (טוויל) אברהם ז"ל

בן פניה ושמואל הכהן
נולד ברוסיה-טרמז
בי"ח סיוון תרפ"ח, 6/6/1928
תפקיד: מפקד כיתה - מ"כ
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ח תשרי תש"ט, 21/10/1948
מקום נפילה: קסטינה
נקבר בחיפה
בן 20 בנפלו

קורות חיים

אברהם, בן שמואל ופניה, נולד ב-6.6.1928 בעיר טרמז שבתורכיסטן, רוסיה. בשנת 1934, בילדותו, עלתה המשפחה לארץ דרך סוריה. נתפסה וישבה חדשיים במאסר בבית-לחם. ללא אב, כשהאם עסוקה בכלכלת שני בנים, עשה את שנות לימודיו בתל-אביב עד היותו בר-מצוה. אחר-כך עבר לחיפה שבה למד עוד שנה, אך יצא מבית-הספר לאחר שבע שנות לימוד, והוא בן 14 בלבד, והתמסר לפרנסת ביתו בלמדו ביום מסגרות ובערב בשיעורים שעל-יד הטכניון. כל זמנו הפנוי היה נתון לספורט בתנועת "המכבי הצעיר" ואמנם במהרה הוכיח את יכולתו בכל ענפיו וזכה להצטיינות. בדאגתו לאמו הלך לעזה ועבד בבנין מחנות-צבא בריטיים.
בשנת 1946 יצא להכשרה מגויסת בפלמ"ח בגבעת-חיים. היה פעיל בהעלאת מעפילים אל החוף והשתתף בפעולות ה"הגנה" בתקופת המאבק. לאחר שנת-שירות אחת בפלמ"ח שוחרר כדי לעזור לאמו, אך הספיק להיות עמה רק חדשיים.
בדצמבר 1947 יצא עם ראשוני המגויסים לנגב ועשה בו 7 חדשים. שם השתתף בקרבות רבים במסגרת הגדוד השני של הפלמ"ח, חטיבת הנגב, כחבלן מומחה. בראשית ההפוגה שהה 3 חדשים בבאר-יעקב, בה הדריך תחילה בגדוד השני ואחרי-כן עבר כרב-סמל גדודי לגדוד השביעי.
כשנשלח לקורס מ"כים עמד בכל תוקף שישאר בנגב המנותק, "כי מוכרחים אנחנו, זו זכותינו על הנגב", הוא חזר ואמר. היה כאב לכיתתו דאג להם התמסר להם והוכיח כוחו בקרב. קיבל פעם כיתת גח"ל ולא חסך מאמצים על מנת לאמנם ולהכשירם לקרב. לא זכה להגשמת חלומו, לחיות חיי שלוה עם אמו ליד צפורי, שאנשי קבוצתו, "הסוללים", עלו להתיישבות שם.
נפל ב-21 באוקטובר 1948 מהתפוצצות רימון בקסטינה.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחיפה ב-24.10.1948.

אלבום תמונות

תעודות וחפצים