דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי קפלן יששכר ז"ל

בן חיה ומאיר
נולד בחיפה
בד' תשרי תרצ"א, 26/9/1930
תפקיד: אלחוטן
נפל בקרב במיבצע פלשת
בכ"ה אייר תש"ח, 3/6/1948
מקום נפילה: אשדוד
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 18 בנפלו

קורות חיים

קפלן יששכר בן מאיר וחיה. נולד בד' בתשרי תרצ"א (26.9.1930) בחיפה. למד בבית-הספר העממי בקרית-מוצקין ואחר-כך בבית-הספר הריאלי בחיפה. בקיא במתמטיקה ופיסיקה ובמדעים המדויקים בכלל. התעניין מאד בגיאוגרפיה. ניחן בתפיסה מהירה שעוררה השתוממות בקרב המורים. היתה לו נטיה מיוחדת למכניקה ולהרכבת מכונות. גבה-קומה, נאה, מכונס בתוך עצמו וחולם, ועם זה שופע חדוה. בן לאב תורני-משכיל, ספג מילדותו אהבה מיוחדת לחקר הלשון העברית. כל שיחת-חולין שלו היתה מתובלת פסוקי-חן, חידודים נאים והברקות. ער לכל המתרחש בישובו. רעיון "קיבוץ גלויות" העסיקו ביותר.
ב-25 באפריל 1948 גמר את בית-הספר הריאלי ובו ביום יצא את חיפה כבוגר-מגויס. עם גרעין "הצופים" נשלח להכשרה חקלאית לקבוצת-שילר. לפני יציאתו היה מצר ודואג להוריו, כי יחיד היה להם, אולם התעלם מפקודה ששיחררה אותו מתפקיד קרבי וביכר לצאת לחזית. להוריו כתב "מאי-שם": "עצם הימצאי כאן שקול כנגד געגועיכם וגעגועי גם יחד" - - - עם קום המדינה התיצב לפלמ"ח לחטיבת "הנגב", ושירת בדורות, רוחמה ונירים.
בקרב על אשדוד בכ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) שימש כאלחוטאי. בשעת הנסיגה התאונן על כאב-ראש ומפקדו דרש ממנו להשאיר את מכשיר-האלחוט, אך הוא סירב, כי לא רצה להפקירו בידי האויב. מקרב זה לא חזר. עצמותיו שנאספו לאחר זמן הובאו למנוחת-עולמים, יחד עם עצמות חבריו שנפלו באותו הקרב, בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק ביום ב', ט"ו במרחשון תש"י (7 בנובמבר 1949).
בדברי הספד לזכרו נאמר:"'צברים' יקרים. במותכם גרמתם למהפכה בנפשנו. נשתנו ההערכות, עפר אנו תחת רגליכם. בטרם נתבעתם - נעניתם ונתתם את הכל. מי ידמה לכם?".

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

מפרי עטו

מפרי עטו

הבעיות הקשורות בקבוץ גלויות שבימינו

הבעיות הקשורות בקבוץ הגלויות בימינו הן לרוב מעשיות ואוביקטיביות, כלומר בעיות הקשורות בהוצאה לפועל של קבוץ הגלויות ולא בעצם החדרת הרעיון של הצורך בקבוץ גלויות.
יהודי אירופה, לאחר כל מה שעבר עליהם בשנים האחרונות, שוב אינם משעשעים את מוחם ברעיונות כגון: "תעודת ישראל" או שהיהודים הם קבוץ אנשים בעלי דת אחת, אך אינם לאום. רוב היהודים בכל העולם מכירים שעם ישראל צריך לצאת ממצבו הבלתי נורמלי בתור עם בגלות וכי צריכה לקום מדינה יהודית אשר תהפוך את עם ישראל להיות לעם ככל הגויים.
הבעיות הכרוכות בקבוץ גלויות למטרה זו הנן משני סוגים ראשיים: הסוג האחד הן הבעיות הקשורות בסדרים בינלאומיים-פוליטיים, בקשר עם המקום לגלויות המקובצות. הסוג השני - הן הבעיות התלויות בסדורים הארגוניים והכלכליים של הקמת גוף גדול מעין זה.
מובן, שהארץ היחידה הבאה בחשבון כמקום קבוץ הגלויות היא ארץ ישראל והיא מיושבת כיום בחלקה ערבים. הבעיות הן, איפוא:
א. כיצד לקבל את הרשות וההסכמה הבין לאומית להפוך את הארץ הזאת למקום מקלט לכל היהודים מתפוצות הגולה. ב. מאחר שרעיון קבוץ הגלויות משולב בהקמת כח מדיני לקבוץ זה, הרי שנוצרת בעיה כיצד לשכנע את אומות העולם שהקמתו של גוף מעין זה לא יזיק לאף אחת מהן.
שתי הבעיות החשובות האלה הן קרובות ברוחן ותלויות במידה מסוימת אחת בשניה אבל שתיהן אינן קשורות בעצם הקמת קבוץ הגלויות למעשה.
"קבוץ גלויות" פירושו המוחשי הוא העברת מאות אלפים של בני אדם מכל קצות העולם ולרכזם במקום מסוים אחד. לשם כך יש צורך באמצעי הובלה, במקומות קליטה, במקורות קיום כלכליים להמשכת אפשרות קיומו של הקבוץ לאחר שנוסד. מעשים אלה קשורים בהשגת אמצעים כספיים לממון התכנית וכן בהקמת כח בעל סמכות ויכולת שיפקח ויארגן את המפעל הענקי הזה. כן יש צורך בהקמת כח צבאי מסוים לשם שמירת הקבוץ, על מנת ליצור איזה שהוא מפעל יש צורך בבני אדם מסורים למפעל זה ומאומנים ומוכשרים להוציאו לפועל. במקרה שלנו הבעיה היא: מציאת בני אדם המוכנים הן מבחינה גופנית וכן מבחינה נפשית למעשים חלוציים. בעיה זו הנה אחת הבעיות הקשות ביותר, כי רוב היהודים שנשארו באירופה יוצאי מחנות הריכוז הם ואינם מסוגלים למעשים חלוציים משתי הבחינות גם יחד.
סוג מיוחד בפני עצמו מהוות הבעיות: א. סיגול יהודי כל התפוצות לדור בכפיפה אחת. קשירת קשרים בין קבוצי יהודים הרחוקים אחד מן השני למראית עין וביותר מלמראית עין. דיינו אם נתבונן בקבוץ היהודי הדר כבר בארץ ישראל זה שנים ונראה עד כמה שונות הן דרכי חייהם, עד כמה עוד לא מעורבים יהודי המזרח ויהודי המערב. ב. יצירת כל השכבות של מדינה נורמלית מתוך קבוץ בני אדם אשר במשך מאות שנים הוו שכבה פחות או יותר מצומצמת בתוך כמה וכמה ארצות שונות.
בעיה אחרת היא יחסינו לערבים שכנינו אשר אנו, היהודים נהיה חייבים לדור במחיצתם.
אלה הן הבעיות הראשיות הקשורות בהגשמת הרעיון "קבוץ הגלויות", יש ביניהן בעיות קשות ובעיות קלות, אך מאחר שעצם הבעיה, אם יש צורך בקבוץ גלויות או לאו, אינה קיימת עוד, כי הכל מודים שהדבר נחוץ, בזה נפתרה כבר הבעיה החיונית ביותר ושאר הבעיות תיפתרנה בשעתן, במהרה או במאוחר.


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

מפרי עטו

מכתב להורים

16.5.48
לאבא ולאמא היקרים שלום!
ראשית, שינוי כתובת, או יותר נכון - קביעת כתובת.
שוב אינני שוכן כבוד בנען, אלא מהיום הריני נעשה תושב קבוע של הכשרת "קבוצת שילר" (כמובן הכשרת הצופים). דבר זה עלה לנו, כלומר לי ולבנציון, לא בנקל, ורק לאחר טלטולים ארוכים בין נען וקבוצת שילר הגעתי אל המנוחה, את הימים הללו ביליתי לא במקום קבע, לכן לא יכולתי למצוא נתיב בטוח למכתבים ששלחתי וחוששני שאבדו...
ועכשיו ניגש לרשת הרמזים בדבר ההודעה בעתון "ויסלר שליפר" ו"רופין" והריני לאמור לכם, כי עתה הנני מרגיש את עצמי בטוח ואינני מוכן לכל "תככים דיפלומטיים" ואשר לענינים הקשורים בזכויות "בן יחיד" הרי חושב אני כי הדבר בסדר. לעת עתה אני עובד במשק, פעם בחציר, פעם בבנין באוסם וכדומה, בכל אופן אני אינני משתעמם וגם ערבינו (לא מלשון ערבי) גדושים בשיחות חברים ושאר ירקות.
במכתבים כותבים אתם כי הנכם מתגעגעים, גם אני מתגעגע אך חושב אני כי המצאותי כאן וכל הקשור בזה שקול ואפילו מכריע את הגעגועים.
היה בדעתי להוסיף לכתוב אך מאיצים בי כי אמהר לאסיפת חברים ולכן אפסיק ואגמור בזה.
שלכם באהבה יששכר
נ.ב. שלחו לי בבקשה, כמה קולבים, ממתקים כבר שבעה נפשי.
הנ"ל


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

מפרי עטו

מכתבו האחרון

ל"ג בעומר תש"ח
לאבא ולאמא היקרים שלום!
שוב החלפתי את כתובתי, כנראה שלפרשת הטלטולים "שילר" "נען" ועוד שנים שלושה אחרים לא הגיע עדיין הקץ.
עכשיו הועברנו כולנו לרוחמה בנגב, לתמהוני מצאתי כאן קבוץ ככל הקבוצים המבוססים, שאינו חוסך במים וגר בשיכון קבע, בבנינים, ונמצאת בו אפילו בריכת שחיה גדולה מאד. החום גם הוא אינו עדיין גדול ביותר והלילות קרירים ונעימים במיוחד.
העובדה שהורשינו לכתוב את כתובתנו מראה כנראה כי נשהה כאן זמן די ארוך, כמובן לפי מושגי הזמן הזה.
אני מרגיש את עצמי בטוב, ביוחד נהנה אני מהשחיה בבריכה מדי יום ביומו, אם כי המים אינם צלולים ביותר וקרקעיתה של הבריכה בוץ. כתבו לי מהנעשה אצלכם, מהי ההרגשה להמצא שוב במוצקין? מה נשמע בקריה, מי נמצא בה ומי עזבה? מה נוסף בה? הנשלם כבר בנין הקולנוע? החזר אבא לעבודתו הציבורית? מה שלומך, אמא? הרבי יותר לכתוב וכתבי לא רק על אודות דאגתך לי.
עתונים כמעט ואינם מגיעים הנה. מתהלכות שמועות על אודות שביתת נשק, פינוי נקודה, כיבוש כפר וכו' ולכן הייתי מבקשכם לכתוב לי על אודות הנעשה בארץ ומחוצה לה בזמן האחרון.
ובזאת אסיים הפעם
שלום וכל טוב
שלהם אוהבכם יששכר
רוחמה, 27.5.48


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח