דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי גרינברג מנשה שמחה ז"ל

בן מרים וחיים-יצחק
נולד ברומניה
בכ"א שבט תרפ"ט, 1/2/1929
תפקיד: מ"כ
נפל בקרב
בד' סיוון תש"ח, 11/6/1948
מקום נפילה: ביר עסלוג'
נקבר בקיבוץ רביבים
בן 19 בנפלו

קורות חיים

גרינברג מנשה (שמחה) בן חיים-יצחק ומרים. נולד ב-1 בפברואר 1929, בפטרושני, רומניה. ב-1934, בהיותו בן חמש, עלה ארצה ונשלח לכפר- הילדים מאיר-שפיה. לאחר שגמר את לימודיו נשאר כבוגר והתכונן לבחינות- בגרות.
עבר קורס של מנצחי-מוסיקה והמשיך בכפר כמדריך למוסיקה. כן השתתף בחוג הדרמטי; וגילה כשרונות ארגוניים. ילדי הכפר העריצוהו ושיעוריו במוסיקה הלהיבו אותם. היה פעיל בכל עניני הבטחון במקום. בן 14 הצטרף לגדנ"ע והיה מדריך בגדנ"ע המקומי.
חסון ויפה-תואר, נלהב ומלהיב, פעיל ומפעיל, צנוע אך תקיף-דעת, בעל בטחון עצמי, תומך בכל, ה"רוח החיה" בכל החוגים בכפר ומסור להם. בצאתו לגיוס סח לחברו: "רק נגמור את המלחמה, אמשיך בלימודי וארכוש דעת במוסיקה, - אני בוטח בגורלי".
שנותיו האחרונות היו כולן קודש למולדת. המאורעות מצאוהו מוכן על המשמר, הסכנה לא הפחידה אותו והיה ממלא בנאמנות ובמסירות כל תפקיד שהוטל עליו. היה פעיל ביותר בשמירה. משום כך לא נתנו לו להתגייס, עם צו הגיוס, מחוץ לכפר, אך הוא התנדב לפעולות הקומנדו. שירת בפלוגת הג'יפים ועלה לדרגת מ"כ. קיים בנאמנות ובמסירות כל תפקיד שהוטל עליו.
השתתף בקרבות בגליל, בליווי שיירות לירושלים, ואחר-כך נשלח לחזית הנגב. בליל כיבוש ביר-עסלוג' עלה על מוקש בדרך עוג'ה ונספה ביום ד' בסיון תש"ח (11.6.1948). למחרת היום הובא לקבורה ברביבים.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

לזכרו

היתה זו התחלת השנה. הייתי אז כמה חדשים בשפיה וכבר הסתגלתי מעט למקום. כאן הכרתי אותו. את מנשה. הוא היה צעיר, חסון ויפה, צלצלו בבית ספר לשעור בזמרה והנה מופיע מנשה במקום משה לתת שיעור! אהה, איזה שיעור שמח היה השיעור ההוא ומה עליז, למדנו שירים, שרנו, הוא ניגן לנו על פסנתר, השמיע תקליטים, והיינו שבעי רצון מאד. והנה קרה אשר קרה. מנשה עזבנו והתגייס לצבא. נשלח לנגב.
באותו ערב יצאתי מחדר האוכל ופתאום אני רואה ליד הדלת, ילדים עומדים ומדברים בהתרגשות. נגשתי אליהם ושמעתי: אח! חבל מאוד! כל כך צעיר היה מנשה, וכבר נהרג.... מה ? - מנשה נהרג? איך זה יכול להיות? הרי רק לפני זמן כה קצר ראיתי אותו!
קשה היה להשלים עם העובדה הזאת. הנה פשטו בכפר שמועות שמנשה חי, אולי בשבי, אולי נעדר, ואולי לא נהרג, אלא רק פצוע.. אבל אחרי זמן הוכרחנו להאמין! מנשה היה ואיננו עוד הוא ידע מדוע הוא הולך למלחמה, ובודאי כולנו יודעים מדוע הוא נפל!
יהי זכרו ברוך

דברים נוספים לזכרו, נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה, בבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

זכרונות ממנשה

רבים הם הנופלים בעד המולדת ובינהם גם מנשה ז"ל.
עליז היה וקווי ילדות מרחפים עוד על פניו. מנשה היה מפקד בדברים רבים: בתזמורת בגדנ"ע וכו' הוא לימד את קבוצתנו לנגן. אנחנו אהבנוהו מאוד. כאשר קרה וילד הפריע בשיעור, לא צעק ולא כעס. הוא רק חייך, כי נזכר שבהיותו בגילנו נהג גם הוא להפריע.
לבסוף הוכרח לעזבנו. הוא נסע להתגייס בעלותו על האוטו עוד נפרד מעלינו במלים אלה: שלום חבריא! אני יוצא לאי-שם! נתראה בקרוב! ואני הסתכלתי עוד זמן רב על האוטו הנוסע בכביש והמלים האלה נתראה בקרוב צלצלו באזני.
וביום מר אחד הגיעה הידיעה כי מנשה ועמו עוד חברים היקרים לנו ולעם אינם עוד. נהרגו ממוקש אכזרי וכששמעתי את הידיעה, שבו המלים ההן וצלצלו באזני: "נתראה בקרוב" מתי???

דברים נוספים לזכרו, נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה, בבית הפלמ"ח.