דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי רנטוביץ זאב ז"ל

בן בת שבע ואברהם
נולד ברומניה
בי"ז סיוון תרפ"ט, 25/6/1929
נפל בקרב
בה' תמוז תש"ח, 12/7/1948
מקום נפילה: משטרת עיראק סואידן
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 19 בנפלו

קורות חיים

רנטוביץ זאב בן אברהם ובת-שבע. נולד ביום י"ז בסיון תרפ"ט (1929) בקישינוב, בסרביה, רומניה. בן 6 עלה לארץ עם בית-הוריו ב-1935. לאחר שסיים את בית-הספר העממי למד בבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב. התחנך בקן "השומר הצעיר" בתל-אביב לקראת חיי חקלאות בקיבוץ. נשלח מטעם התנועה להדרכת נוער בשכונת התקוה. השתתף בהגנה על שכונת התקוה בתחילת מלחמת העצמאות. לפרנסתו עבד באותה תקופה בחברת החשמל.
באפריל 1948 - והוא במחלקה השמינית של בית-הספר התיכון - הצטרף לגדנ"ע. בהיותו בנגבה, בהכשרה מגויסת, הצטרף לאחד מגדודי הפלמ"ח. עליז וסוער, חריף-שכל, לבו פתוח לכל רעיון אמת. בבית-הספר התיכון, התגלתה בו נטיה ברורה ללימודים הומניסטיים, ביחוד להיסטוריה. אהב להפליג בויכוח, ומעולם לא הודה בסברה, שלא היה תופסה בשכלו וקולטה בלבבו. מחשבה שהיה דוגל בה נלחם עליה במסירות קנאית, וכך לא ידע פשרה בענין המאבק של הישוב.
בשעת קבלת-פנים לילדי טהרן אמר: "כדי שלא יחזור על עמנו אסון אירופה עלינו ליצור כאן מדינה עברית. את כל חיינו, את מרץ הנעורים, שלנו עלינו להשקיע ברעיון נשגב זה כדי שנשב בבטחון על אדמתנו כשאר אומות העולם".
עם גמר ההפוגה הראשונה נפצע בהתקפה על משטרת עיראק א-סוידאן. הפציעה הקשה בבטנו הקשתה עליו את הנסיגה. חברו מרדכי רוזנמן לא הפקיר את חברו הפצוע וסחבו על גבו עד לואדי שלמרגלות ההר. הוא השכיב את זאב במקום נסתר, כיסה אותו בענפים, הכניס לו רימון פתוח לידו, כדי שיוכל לאבד עצמו לדעת במקרה שהמצרים יגלוהו והבטיח לשוב לקחתו בחשכת הלילה. הוא רץ לעבר אנשי המחלקה שנסוגו. בלילה יצא מרדכי בלוית כמה חברים לחפש את הפצוע. הם מצאוהו שם שוכב עדיין בהכרה. המלים היחידות שזאב אמר למרדכי היו: "ידעתי שתבוא, חיכיתי לך".
נשלח לבית-החולים הצבאי ברוחמה ומת כעבור שלושה ימים ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948). הובא לקברות ברוחמה. הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק ב-16.5.1950.

אלבום תמונות