דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי רוזנצוויג משה ז"ל

בן ברכה ויוסף
נולד בבסרביה
ב תשרי תרפ"ג, 9/1923
נפל בפעילות מבצעית בטפלו בחומרי חבלה
בכ"ב אייר תש"ח, 31/5/1948
מקום נפילה: נגב
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 25 בנפלו

קורות חיים

משה, בן יוסף וברכה, נולד בספטמבר 1923 בעיירה סקורני בבסרביה. בהיותו בן 13 עבר לעיר צ'רנוביץ, שם למד בבית-ספר תיכון. משחרותו התקשר לרעיון התחיה הלאומית, והעליה ארצה היתה חלומו. ויכוחים בלתי-פוסקים ניהל עם אחיו, שראה את פתרון שאלת היהודים ברוסיה הסובייטית. בשנת 1940, משעמד הצבא הסובייטי להיכנס לצ'רנוביץ, ביקש להימלט לרומניה. אמו פגשה אותו בתחנת הרכבת, ורק לאחר הפצרותיה המרובות ויתר על נסיעתו. במשך שנת השלטון הסובייטי בצ'רנוביץ המשיכו משה וחבריו בקן "הנוער הציוני" בפעילות ציונית במחתרת וגם על דגל קינם שמרו, על אף הסכנה שהיתה כרוכה בדבר.
כשחזרו הרומנים בעזרת הנאצים לצ'רנוביץ, הוגלה משה למחנה-עבודה בטרנסניסטריה. גם שם לא הפסיק את פעילותו הציונית ועמד בקשר עם ההסתדרות הציונית בבוקרשט. כשחזרו הרוסים קמה בנוער היהודי תנועת התגייסות לצבא הסובייטי. משה לא עשה כחבריו: "אינני רוצה להתגייס - אמר - ולא אתגייס. אם לנפול - בעד ארצי אני רוצה לפול". הוא עבר באופן בלתי-לגלי את הגבול ועלה ארצה באחת השיירות הראשונות בשנת 1944. "אלה הימים הגדולים שבחיי" - כתב באחד ממכתביו. בארץ היה חבר קבוצת במאבק (נוה-יער), אולם עזב אותה כעבור זמן-מה ולמד את מלאכת המסגרות. לא בנקל נקלט בארץ, אולם רוחו לא נפלה.
"קליטתם של העולים בהוי הארץ ובמשקה, שביעות-רצונם או אי שביעות-רצונם תלויות במבנה הנפשי שלהם. מי ששואף לחיים קלים - מן ההכרח שיתאכזב. אולם לי ברור היום יותר מאשר אי-פעם, כי כאן עלי לחיות או למות" - את דבריו אלה כתב לאחיו. נלחם בנגב ונפל ב-31 בחודש מאי 1948. הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק ב-31.8.1949.

אלבום תמונות