ונזכור את כולם

טוראי אופנברג חנה ז"ל

בת בטי וצבי
נולדה בברלין, גרמניה
בי' סיוון תרצ"א, 26/5/1931
גוייסה ב-1947
שרתה בפלמ"ח
יחידות: חטיבת הנגב
תפקיד: חובשת קרבית
נפלה בקרב
בח' תמוז תש"ח, 15/7/1948
מקום נפילה: בארות יצחק
נקברה בגבעתיים - נחלת יצחק
בת 17 בנפלה

קורות חיים

בת בטי והירש. חנה נולדה ביום י' בסיוון תרצ"א (26.5.1931) בברלין, בירת גרמניה. עם ריבוי הגזירות כנגד היהודים אחרי עליית השלטון הנאצי בגרמניה נשלחה חנה בת השמונה להולנד בקינדר-טרנספורט בפברואר 1939. במחצית 1940 עברה לאנטוורפן שבבלגיה, שם התאחדה עם משפחתה. משם עברה חנה עם משפחתה לבריסל, בה המשיכה לימודיה עד לסגירת מוסדות החינוך היהודיים ב-1941. מאז ועד לשחרור בלגיה על ידי צבאות בנות הברית לקראת סוף מלחמת העולם השנייה היא חייתה עם הוריה ואחיה בדירת מסתור.
בסוף המלחמה, עם התחדשות פעילות תנועת הנוער "בני-עקיבא" ב-1945, הצטרפה חנה לגרעין הכשרה לקראת עלייה לארץ, במסגרת ברית החלוצים הדתיים. במחנה ההכשרה במרקיין שהתה שנתיים, במהלכן השלימה את לימודיה היסודיים.
חנה הגיעה לארץ ישראל ביום 31.7.1946 באוניית "החייל העברי" במסגרת עליית הנוער. מנמל חיפה היא הועברה על ידי הבריטים למחנה המעצר בעתלית, ממנו שוחררה ב-6.9.1946.
לאחר שחרורה ממחנה המעצר הצטרפה חנה לקיבוץ בארות יצחק שבנגב, בו עשתה הכשרה כשנתיים שבמהלכן למדה, עבדה במשק ושובצה לאימונים בפלמ"ח. "צעירה, תוססת ועליזה, בעלת רגש דתי עמוק", הגדירוה חברי הקיבוץ.
במלחמת העצמאות שימשה חנה כחובשת וכקשרית בקיבוץ, שהתגונן מול התקפות המצרים אשר החלו עם הכרזת המדינה במאי 1948.
חנה נפלה בקרב בבארות יצחק ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948), בעת הדיפת ההתקפה המצרית הגדולה ביותר על המשק, כאשר פצצה פגעה ישירות בעמדה בה הוצבה. בת שבע-עשרה בנפלה. חנה נטמנה בקבורה זמנית בבארות יצחק וביום כ' בחשוון תשי"א (31.10.1950) הועברה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק שבתל אביב. הותירה אחריה הורים, אחות ואח.
כתבה אימה של חנה: "היא אהבה לחיות למען ארץ ישראל וגם למות בעדה..."
קיבוץ בארות יצחק עבר למרכז הארץ אחרי המלחמה, במקום בו שכן קם קיבוץ עלומים ובשדותיו הוקם אתר הזיכרון לנופלי בארות יצחק, בהם חנה. היא מונצחת גם ביד לנופלים בני התנועה הקיבוצית שהוקמה ביערות מנשה ובאנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע.


 

אלבום תמונות