דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי בונדי מאיר ז"ל

בן סרפינה וסלומון
נולד באוסטריה
בט"ז שבט תרפ"ג, 2/2/1923
יחידות: הגדוד השמיני - "הנגב הדרומי"
נפל בקרב בלווי שיירה בין בית אשל לרביבים
בג' אדר תש"ח, 14/3/1948
מקום נפילה: סמוך לרביבים
נקבר בקיבוץ רביבים
בן 25 בנפלו

קורות חיים

בונדי מאיר בן סלומון וסרפינה. נולד ביום 2.2.1923 בכפר באוסטריה וגדל בוינה. התחנך חינוך דתי ומסורתי. עלה לארץ בשנת 1938 עם "עליית-הנוער" ועבר את שנות הכשרתו בשדה-יעקב. אחר-כך היה חבר "שלוחות" של "הפועל המזרחי" בפרדס-חנה. משם התגייס לחיל-הנהגים בצבא הבריטי, ובאותה יחידה נפגש עם חברים שהתחנכו בחינוך חילוני וקשר את גורלו בגורלם. אתם יחד עבר את הדרך ממצרים ללוב ומלוב לאיטליה והשתתף בהקמת "הגרעין הקבוצתי" ביחידה. מששוחרר בא עם הגרעין לקבוצת זרעין (דברת) והתבלט בה כאחד החברים המסורים ביותר לעבודה. עליז בחברה ורציני בתפקידיו.
עם החמרת המצב התגייס לפלמ"ח. השתתף בקורס מ"כ, אך נדרש כנהג בשיירות שקיימו את הקשר במרחבי הנגב. ומילא את תפקידו באמונה וללא פחד. השתייך לכיתת לוחמי הנגב. יום אחד לפני נפלו, הרים כוס יין עם כיתתו לחיי המדינה אשר קום תקום.
נפל בשיירה שיצאה מחלוצה לבית-אשל, להוביל אספקה לישוב הנצור; בחזרה מבית-אשל לרביבים עלתה המכונית על מוקש ונעצרה ובו ברגע נורה על-ידי צלפים מן המארב.
ב-14.3.1948 נקבר ברביבים.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

מאיר ז"ל - יוסף י.

מספר חדשים שהה בתוכנו. רב מרץ וטוב לב - אך תמיד מלא פקפוקים. לעתים נפגשנו בעבודה, רבות חשבתי על תמימותו וטוהר מחשבותיו. ותמיד היה חברי. אהב ציבור ושיחות ובכל זאת היה בודד.
פקפוקים וחוסר שלווה פנימית דחפוהו להתגייס מחדש והייתי מתנגד לו בצעד זה, אולם בסוף הסכמתי בקרבי וסייעתי לו בכך.
מאיר היה בוגר מחבריו בחטיבה והיה צריך למלא תפקיד פיקודי. בימים הראשונים להתגיסותו היה צריך לצאת לקורס ממושך. אך בימים אלו פרצו המאורעות והעבירוהו מיד עם העזרה הראשונה לנגב.
ועוד שמעתי עליו. לא יצא לקורס, דרוש היה שם - הוא נהג בכבישי הנגב, ומילא את חובתו באחריות מלאה ועוז רוח רב.
עוד פעם נפגשנו, בחופש בבית. פגישה קצרה אך אחרונה.
את מותו מצא בכבישי הנגב, שם מלא בודאי את חובתו באומץ לב עד הרגע האחרון - - - יהיה זכרו ברוך.

יוסף י.

רשימות לזכרו

מאיר בונדי - שמואליק שרמן

קשה להשלים עם הדבר שמאיר איננו. אותו מאיר העליז, שתמיד רק צחוק נח על שפתיו. אותו מאיר שתמיד מוכן היה לעזור לך וללכת לכל מקום קשה. תמיד היה בין הראשונים.
השתייך לכיתת לוחמי הנגב. מי אינו מכיר את אותה החבריא, של לוחמי הנגב עם זקניהם המגודלים ועם האומץ המפעם בהם? כמוהם היה מאיר. יום אחד לפני נפלו היה אצלנו עם כיתתו. הרימונו כוס יין לחיי המדינה, אשר קום קום.
בשיירה שיצאה מחלוצה לבית אשל יצא גם הוא, כנהג. יצא במכונית פתוחה, חבריו בקשוהו: "מאיר אל תסע במכונית פתוחה" אך מאיר ידע כמה זקוקה אותה נקודה לאספקה, שעל מכוניתו ונסע. בדרכם חזרה נפל, בשבתו ליד ההגה.
אנו חברי רמת הנגב, שקשרי ידידות חזקים נתרקמו בינינו, דמותו תרחף בינינו כל הימים. נדע לנקום את דמך, מאיר !

שמואליק שרמן
רמת הנגב
(מתוך 'במעלה', עתון הנוער העובד)