דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

מ"כ בלינקוב עמירם ז"ל

בן חיה וחיים-דב
נולד במושבה כנרת, ישראל
בכ"א טבת תרפ"ד, 29/12/1923
גוייס ב-1942
שרת בפלמ"ח
יחידות: רזרבה ת"א, פל' ד'
תפקיד: מפקד כיתה - מ"כ
נפל בפעילות מבצעית
בתקופת המאבק בשלטון הבריטי
בכ"א אדר א תש"ו, 22/2/1946
מקום נפילה: משטרת שרונה (כיום הקריה-ת"א)
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 22 בנפלו

קורות חיים

עמירם בן חיה וחיים, נולד בשנת 1923 במושבה כנרת כבן למשפחה רבת פעלים וזכויות בהתיישבות ובהגנה, אביו נמנה עם מייסדי "השומר" והיה חבר בארגון המחתרתי "ניל"י", ואילו האם היתה ברבות הימים חברה פעילה ב"הגנה", הדודה שרה צ'יזיק נפלה בקרב על הגנת תל חי והדוד אפרים צ'יזיק נפל בהגנה על קיבוץ חולדה.
אך טבעי היה הדבר שבבוא היום יתגייס עמירם לפלמ"ח ובשורותיו יפעל כאחד הלוחמים, הוא גדל והתחנך בהרצליה והמשיך לימודיו בבית-ספר תיכון בתל אביב. אהב ללמוד, לרדת לעומקם של דברים וכל משימה שנטל על עצמו ביצע בשלימות וביסודיות. גם הצטיין בספורט ובייחוד במשחק הכדורסל. עמירם בלט בין חבריו כנער יפה-תואר, בלונדיני וכחול עיניים, ערני ואוהב-חיים. היה חבר בתנועת הנוער "ברית מכבים עתיד" ובמסגרתה גם שימש כמדריך.
בשירותו בפלמ"ח בפלוגה ד' גילה עמירם כושר-ביצוע מעולה, ועד מהרה עלה לתפקיד מפקד כיתה. הוא התחבב על חבריו ופקודיו בפשטות הליכותיו ובדאגתו לכל פרט ופרט.
בכ"א באדר א' תש"ו (22.2.1946) השתתף עמירם בהתקפת ה"הגנה" על המחנה הצבאי הבריטי בשרונה בתל-אביב. ההתקפה היתה חלק משורת פעולות-מחאה נגד סגירת שערי הארץ בפני עולים יהודיים. מסיבות של חוסר תיאום בשעת ההתקפה החלה הפעולה בשרונה באיחור, והבריטים היו מוכנים לקראתה היטב. הצנחנים הבריטיים שבמחנה הכינו מארב ללוחמים ופתחו עליהם באש כבדה מיד עם תחילת המיתקפה. במטח האש הראשון נהרגו שלושה לוחמים, אך מפקד הפעולה הורה להמשיך במיבצע. כיתתו של עמירם המשיכה להתקדם למרות האש הצולבת, פרצה את הגדר והצליחה לפגוע במיתקנים אחדים. מוסכי המכוניות ומחסן-הדלק הוצתו והבניין ניזוק.
עם עלות השחר הופסקה הלחימה והכיתה החלה לסגת. בבדיקה שנערכה התברר שאחד הלוחמים נשאר בשטח. עמירם חזר לשטח הפתוח, הגלוי לעיני הבריטים, כדי להוציא את חברו ששכב ללא רוח חיים. הוא הגיע אליו, הרימו בידיו והחל לזחול לעבר מקום המסתור. החיילים הבריטים גילו את המתרחש, פתחו באש עזה לעברו של עמירם ופגעו בו. עמירם בלינקוב נפצע קשה ומת בזרועות חבריו.
בן 22 היה במותו.
דבקותו של עמירם במשימות שקיבל על עצמו נאמנותו למשפחתו לחבריו הם הקווים הבולטים שאפיינו אותו. הוא מסר את חייו מתוך הכרה לאומית.
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת יצחק בתל-אביב.
זכרו הונצח, לאחר שנים רבות, יחד עם שמות חברי המחתרות שפעלו ונפלו לפני קום המדינה, על לוח שיש בבית "יד לבנים" בתל אביב; על שמם של עמירם ושלושת חבריו שנפלו בפעולה בשרונה נקרא גם רחוב בקרייה בתל-אביב - "רחוב הארבעה".

אלבום תמונות

מפרי עטו