דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

סרן מוסטובולסקי שרגא "יהושפט" ז"ל

בן מרים ואריה
נולד בפולין
ב-כ"ב טבת תרע"ד, 20/1/1914
תפקיד: סמג"ד
נפל בקרב
ב-כ"ה אייר תש"ח, 3/6/1948
מקום נפילה: ג'נין
נקבר בירושלים - הר הרצל
בן 34 בנפלו

קורות חיים

בן אריה ומרים. נולד ב-כ"ב טבת תרע"ד (20.1.1914) בסולי שבפולין. למד בבית-ספר עממי ותיכון. מקוצר-רוח לחכות שנים עד שיגיע תורו לקבל "סרטיפיקט" העפיל לארץ ב-1933 והצטרף לקבוץ גניגר שבעמק יזרעאל. שם בנה את קן משפחתו ונולדו לו שני ילדים. איש המחתרת וההגנה.
נוסף לפעילותו הרבה ב"הגנה" ובועדת הבטחון המקומית השתתף בארגון ההעפלה (בפעם הראשונה בהבאת האניה "ולוס" ב-1935). בשנות המאורעות שירת בנוטרות כסמל וב-1938 השתתף בארגון הבטחוני של העליה לחניתה ובביצועה.
עם הקמת הפלמ"ח, ערב הפלישה לסוריה, נכנס שרגא יחד עם חברים אחרים מאנשי ה"הגנה" לעבודת הארגון והקמתו של הכח המגוייס של היישוב.
עבודתו היתה בארגון פלוגה ד' (מחוז השרון) עבודה מאומצת ואפורה של שכנוע, לקיחת אנשים ובחירתם, הקמת בסיסים ואימונים. זמן קצר אחר כך עבר לפלוגה ה' אשר מרכזה היה בגבעת ברנר. בפלוגה ה' מילא שרגא תפקיד של מפקד מחלקה ובמשך הזמן סגן מפקד פלוגה ואח"כ מפקדה במקום אברהם נגב.
בשנים 1942-1944 עסק בארגון הפלמ"ח, בפיקוד ובאימון, ובתקופת המאבק ב-1946 השתתף עם חניכיו שבפלמ"ח בפיצוץ הגשרים ופעולות אחרות. לשם זהירות נקרא במחתרת בכינוי "יהושפט". מהפעולות הרבות ומהקורסים להשתלמות צבאית היה חוזר אל האת והמחרשה והיה חקלאי ככל החקלאים.
גם אחרי יום עבודה ארוך ומייגע, היה הוא, הראשון תמיד להתנדב לארגון איזושהי מסיבה, או איזה מפעל ציבורי חברתי אחר, שכולם יוכלו להנות ממנו.
עם שחרורו מהפלמ"ח ולאחר שובו הביתה המשיך שרגא בקשרים הדוקים עם הפלמ"ח וחי את לבטיו וקשייו. בזכות מסירות של אנשים כאלה, אגר הפלמ"ח כח והגיע עד למלחמת השחרור כגרעין הצבא העברי המגוייס והמאומן.
משהחליטה עצרת האו"ם על תכנית החלוקה התייצב לשירות מלא והוטל עליו תפקיד מפקד נפת זבולון (הקריות שבמפרץ חיפה). עמד במבחנים הקשים של איש-צבא ו"דיפלומט" כאחד. מצד אחד, היה אחראי לבטחון נפתו ולכוננות האנשים והציוד, ומאידך, נדרש תכופות לתת אנשים צעירים (במהלך הגיוס) לגדודי חי"ש שהוקמו ונשק מהמלאי של ארגוני ה"הגנה" המקומיים, שכן העדיף הפיקוד העליון את החשיבות של הכוח הנייד שבגדודים על הגנה המרותקת למקומה.
בכושר שכנוע דיפלומטי ובעמל אין-קץ הצליח מפקד הנפה לתאם בין שתי משימות-היסוד הנוגדות זו את זו. לפלוגות ההגנה המקומיות ארגן בני גילים קשישים והצליח "להחרים" מהן, בכוח השכנוע, את הנשק הדרוש בשביל חי"ש, ולא פעם נלוו בני 45 ומעלה אל מקלעיהם אל פעולות-הקרב של צעירי חי"ש, ובלבד שלאחר הפעולות יחזרו הביתה עם הכלים היקרים הנחוצים גם להם.
ביחוד יש לציין את מבצעו של שרגא בתכנון פיצוץ משלוח-הנשק הגדול לערביי חיפה בקרית-מוצקין. היה חבר בועד ה"הגנה" של חיפה העיר ואחרי הפצרותיו המרובות הועבר סוף-סוף לפיקוד קרבי כסגן-מפקד גדוד אחד והשתתף בשחרור חיפה, בקרבות בלד א-שייך ובשחרור עכו והגליל המערבי.
הועבר עם גדודו לחזית ג'נין ושם נהרג, ביחד עם חבריו, מפגיעת פגז בעמדת מטה הגדוד בשעת ישיבת המטה ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948).
ב-3.8.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים.
בפקודת הרמטכ"ל מיום 29.9.1949 הוענקה לו לאחר מותו דרגת סרן. בעכו נקרא על שמו (יהושפט) רחוב ובית-העם שבאותו רחוב. כמו כן נקרא על שמו "מחנה שרגא", הנמצא ליד קיבוץ לוחמי הגיטאות.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

על רקע הימים ההם

כשאני נזכר בשרגא, הנני חוזר בדמיוני לתקופה שכעת נדמה שהיא מרוחקת מאתנו מרחק של דורות רבים: תקופת הנוטרות, ההגנה, הסנדרים הקלים והמשורינים הפתוחים.
נדמה לי שאין כל אפשרות לתאר את רקע הימים ההם (ימי מאורעות תרצ"ו) בלי שנראה בתוכם את שרגא כמ"כ, שרגא כמפקד טנדר, כמפקד משורין וכו'.
אני זוכר את בואו אלינו מירושלים.
אנו, בני העמק, הסתכלנו עליו בהתחלה בהסתייגות מסוימת, כאל עירוני, זר - אולם עד מהרה התאכזבנו לטובה.
זוכרני כשדנו בישיבה מי ידריך ומי יצא עם כתות החי"ש לשדה בלילה - דרש תמיד שיקבעוהו ליציאה.
זוכרני שרגא יצא עם כתה לסיור לאורך קו הנפט, בואדי שלפני מחנה ישראל (היום דברת). נשמע רעש קל.
שרגא שהיה מזוין באקדח רקיטות ניסה לירות בו לשם הארת הסביבה.
מסיבה בלתי ידועה התפוצץ האקדח ושרגא נפצע קשה. למרות זאת הוא המשיך בדרכו וגמר את המשימה.
מעשהו זה שימש דוגמה ומופת כולנו והעלה את קרנו בעיני כולנו.
בכל מקרי הפגישות שהיו לנו עם אנשי הכנופיות, שמש שרגא תמיד דוגמה באומץ לבו.
הופעותיו כלפי הקצינים הבריטיים, כסרג'נט הנוטרים הוסיפו תמיד כבוד והצטיינו גם בגמישות רבה.
מסיבות נפילתו בתפקיד שתנדב אליו מרצונו הטוב וללא צו או כפיה מאירות באור זוהר את נכונותו להיות תמיד הראשון בכל סכנה.
לידידיו ורעיו שלא ישכחוהו ולעם ישראל אבדה עם נפילתו אבדה שאינה חוזרת.
שמואל איתן
מתוך "בזכותם"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

איש ההגנה

שרגא - איש ההגנה ומשמרת הבטחון של הישוב וחיינו במולדת. איש הפלמ"ח ואחד ממפקדיו.
שנים רבות, כמעט את כל שנותיו בארץ הקדיש לבטחון ולהגנה ואת כל כוחו ומרצו להתכוננות ללחימה ולהכנת לוחמים נועזים, אמיצים ומאומנים, ליום פקודה, ליום הקרב שיבוא - שהיה בטוח כי יבוא.
בשנים, שרבים רבים ישבו שאננים ובוטחים, כדרך אנשים רגילים: השתקעו במקומות ובישובים קבועים, בנו להם בתים, קני עמל ויצירה ונהנו מיצירתם ופועל כפיהם וכ יום יום את השמש בצאתה ובבואה - היה הוא דרוך ונתון לחשבון ארוך ומרחיק ראות ואזנו קלטה את הצו: ללמד את בני יהודה קשת.
את רוב שנותיו בארץ, ימיו ולילותיו, הקדיש למטרה זו; ללימוד ועיון עצמי ואחרים בפלוגות הפלמ"ח וארגון ההגנה.
רק זמן מועט ניתן לו להיות אתנו בבית ולבנות לו בינינו קן משפחה. הסכנות, בהן היינו נתונים בארץ, קראו לו תמיד לחזור למילוי תפקידו במערכת הבטחון. והוא לא הסס - ונענה.
זכור לנו אותו ערב, בו בקר אצלנו אליהו גולומב ז"ל, ראש כוח ההגנה, וגם הוא, אליהו, שוכנע שישנם נימוקים מכריעים ששרגא צריך לשאר בבית - ולמרות זאת גבר הצורך הכללי והוא חזר לתפקידו.
ובמילוי תפקידו זה נפל במערכה.
משה
מתוך עלון הקבוצה גניגר, 27.4.1948

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

שרגא חבר הפלמ"ח

בין הרבים אשר נפלו בשדות הקרב ובעמדות המגן היו חברים אשר שנים רבות לפני פרוץ מלחמת השחרור הכינו את עצמם ואת חבריהם לקראת המבחן.
הלא הם אותם החברים אשר בנו ואגרו כוח תוך כדי עבודה אפורה, מאמץ ומתיחות בלתי פוסקים במשך שנים, בתנאי מחתרת קשים בשנות המאורעות, שנות ה"ספר הלבן".
בלב החברים האלה קננה התחושה לקראת הבאות וכתוצאה מזה פעם בהם הרצון להוות כוח אשר ידע, בבוא הזמן, להשיב מלחמה שערה.
וכה נבנו שלוחותיה האקטיביות של ההגנה: הפו"ש, חי"ש והפלמ"ח.
בבנין הכוח הזה ובחינוכו הושקעה יכולת רבה מאוד וכשבאה המלחמה היא לא הפתיעה את אלה כי על כן ידעו לפעול ולהפעיל בקור רוח ותבונה ושמשו לרבים דוגמה אישית לנכונות העזרה וההקרבה.
על בונים אלה נמנה שרגא.
שרגא - איש המשק, איש הקבוצה, ספוג ערכים של תנועת העבודה היה בין אלה שהקימו וטיפחו את הפלמ"ח אשר עבר מבחנים רבים וקשים ועתיד היה להגיע לשיא תפארתו בקרבותיו הנועזים ובנצחונותיו המפליאים בימי מלחמת השחרור.
כשאנו חיים היום את הקסם הרב שישנו במדינה, כשאנו חשים את ההישג הגדול של עצמאותנו, אנו יודעים כי לא קרה נס.
הנס היה בזה שחברים חלוצים כשרגא נחלצו בעוד זמן כשליחי התנועה והעם והפכו את כיסופיו הכמוסים לענין של הכנת כוח עברי שידע לעמוד בימי מסה עד שהושגה עצמאותנו.
את שרגא הכרתי רק בתוך פעולות המחתרת.
בפעולותיו באותם הימים בלטו: מסירותו ללא גבול, חינו האישי, כנות ורעות, העזרה והאומץ.
חברו בפלמ"ח, אברהם נגב
מתוך "בזכותם"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח