דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי גולדנפון דויד גולה ז"ל

בן קרינה ושמואל-זנויל
נולד בסרביה
בי"ד אייר תרפ"ו, 28/4/1926
תפקיד: חבלן
נפל בפעילות מבצעית
בב' אדר א תש"ח, 12/2/1948
מקום נפילה: חלסה הערבית
נקבר בקיבוץ רביבים
בן 21 בנפלו

קורות חיים

בן הרופא שמואל זנויל וקרינה. נולד ב- 28.4.1926 בקישנוב שבסרביה ובנובמבר 1934 עלה לארץ עם הוריו והשתקעו בחיפה. למד בבית הספר הריאלי ואחר כך השתלם בטכנולוגיה בטכניון בחיפה. חבריו מספרים על תפיסתו המהירה של "גולה" (זה היה כינויו), על הצטיינותו במתימתיקה, על שתקנותו שכיסתה על עמקות ועושר נפשי, על קור רוחו ואומץ לבו שעמדו לו ולחבריו בטיולים במקומות מסוכנים ובמצבים קשים. "היה תמיד ער ודרוך ומוכן לבצע החלטות, אף אם התנגד להן. סוער בפנים, אך כלפי חוץ היה כסמל השקט והמתינות" (מדברי חבריו עליו, כפי שהכירוהו סמוך לשנתו העשרים). היה פעיל בצופיות ובפלמ"ח כסייר. השתתתף בפיצוץ הרכבות ובחדירה למשטרת כנען. היה בין הנאסרים ב- "שבת השחורה"- 29 ביוני 1946, וישב 4 חודשים במחנה המעצר ברפיח, ומאז קנה לו אזרחות בנגב. השתתף בעליית אחת עשרה הנקודות הראשונות בנגב ואת חיי עתידו החל לבנות בין חלוצי הנקודה קלטה (היא חצרים).
בדצמבר 1947 הוחזר לשירות וירד עם "הרזרבה" של הפלמ"ח לעזרת הנגב בעקבות המצב החמור של ישובי הנגב הדלילים : (ה"רזרביסטים" של הפלמ"ח היו הלוחמים המנוסים ולכן גם העמוסים ביותר באיזור. היו הרבה שעות ברציפות בתפקיד ומתח ומנת מזון הייתה מצומצמת.) "גולה" האמין שהגורל שולט בחיי האדם ולכן אין לו ממה לפחד, גם לא מכדורים.
השתתף בכל המבצעים ובהובלת השיירות מחלוצה לבית-אשל. למד בקורס לחבלה. נשלח עם 2 כיתות להניח מוקשים בכפר חלסה (ליד חלוצה), מחשש שמא תושביו שעזבוהו יחזרו אליו ויעשוהו בסיס לניתוק הדרך בין חלוצה לרביבים, ששימשה גם את בית אשל ונבטים. מטוס "פייפר" הביא לחלוצה משלוח קטן של מוקשי נעל פרימיטיביים, שהיו התוצרת הראשונה של התעשיה הצבאית הצעירה של הישוב. הטיפול בהם היה עדין. תוכננה פעילות מיקוש לילית.
"גולה" הניח מוקשים בחלק המערבי של הכפר, ולפני כסותו את המוקש האחרון אמר לחבריו שיתרחקו. "אם יקרה משהו, מוטב שרק אחד ייפגע". והוא היה האחד שהתרסק עם התפוצץ המוקש ב- 12.2.1948. בו ביום נקבר ברביבים.

אלבום תמונות