דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

סגן ארליך מנחם ז"ל

בן רייזל וחיים-יוסף דויד
נולד בורשה, פולין
ב סיוון תרע"ח, 5/1918
עלה ב-1935
גוייס ב-1947
שרת בפלמ"ח - חטיבת יפתח
יחידות: הגדוד הראשון, חטיבת יפתח, פלוגה הדתית
תפקיד: קצין הסברה פלוגתי
נפל בעת מילוי תפקידו בהפצצה אוירית
במלחמת העצמאות
בכ"ה אייר תש"ח, 3/6/1948
מקום נפילה: ראשון לציון
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק
בן 29 בנפלו

קורות חיים

מנחם בן חיים-יוסף דויד ורייזל. נולד בחודש מאי 1918 בוארשה, פולין. עלה לארץ עם משפחתו- הוריו ואחיותיו- בקיץ 1935, בהיותו כבן 16, מפרבר פראגה שבוארשה. היה בן זקונים להוריו לאחר 5 אחיות. אביו היה חסיד הרבי מקוזניץ'. בילדותו הצטיין בכישרונותיו ומאחר שקיבל חינוך דתי, היה עם התבגרותו מפעילי הציונות הדתית וממדריכי "השומר הדתי".
בעלותו לארץ, השתקעה המשפחה בתל אביב ומנחם המשיך את לימודיו לבגרות אקסטרנית וכן את פעילותו בתנועת "בני עקיבא", שם גם היה "קומונר". למד בישיבת חברון והשתלם אחר-כך במדעי-הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. אך בגלל מצבו הכלכלי הדחוק נאלץ לנטוש את לימודיו. התחיל להדריך בקייטנות. בעבודה זו הובלטו כישרונותיו בהוראה ובהדרכה. עם גמר מלחמת-העולם השנייה נשלח ע"י הד"ר יוסף בורג לשמש כשליח במחנה הריכוז ברגן-בלזן. היה שם במשך שנה וחצי המדריך הרוחני של אנשי המחנה ועשה נפשות לציונות ולארץ-ישראל.
עם שובו לארץ לימד בבית-הספר "מוריה" ו"בלפור" בתל-אביב. במשך זמן קצר התחבב על המורים והתלמידים כאחד, אך תקופת-חייו זו לא נמשכה זמן רב. כשהוצע לו לצאת שוב בשליחות לארצות שונות לא נענה לכך. התגייס ל"הגנה", ומשם לפלמ"ח כקצין הסברה של היחידה הדתית. פעל, בעיקר, בצפון הארץ. באהבה ובמסירות מילא את תפקידו. עוד בראשית עבודתו קנה את לב החיילים אשר איתם נפגש, בשורה של פעולות תרבותיות מוצלחות שיזם וביצע. עודד את רוח החברים בדבריו הלבביים וביחסו המסור והדואג. ערך תכניות לרוב להגברת הפעולה התרבותית ביחידתו - ואף ניגש לביצוע כמה מהן - היה גאוות אימו ואחיותיו על שילוב הספרא והסייפא שלו.
יום לפני נפילתו היה בחופשה של כמה ימים. שמע שהגדוד (הראשון של הפלמ"ח) יצא לקרב. קיצר את חופשתו ביוזמתו, באומרו לאימו שדווקא אחרי קרבות הוא חייב להיות עם "החברה".
בכ"ה באייר תש"ח, 3.6.1948, לפנות בוקר, הגיע לראשון-לציון, מקום שם חנתה יחידתו ושם נהרג בהפצצת-אויר של האויב המצרי, תוך כדי הפרת שביתת הנשק, בשעת ישיבת קציני הגדוד. היה ההרוג היחידי בקרב חבורת הקצינים, מאחר וישב אחרון וקרוב לפתח.
נקבר ביום 4.6.1948 בנחלת-יצחק.
עשרות עצים נטעו לזכרו תלמידיו בבית-הספר "בלפור". לפי פקודת המטכ"ל הועלה, אחרי נפילתו, לדרגת סגן.

אלבום תמונות