דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

לוחם רוטמן זאב ז"ל

בן מקס ויוהנה
נולד בגרמניה - ברלין
ב- תר"פ, 1920
יחידות: פלוגה הימית
נפל בפעילות מבצעית בפעילות מבצעית בין כ"ג יורדי הסירה
במלחמת העולם השניה
ב-כ"א אייר תש"א, 18/5/1941
מקום נפילה: בדרכו לפעולה בלבנון
נקבר בירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים
בן 21 בנפלו

קורות חיים

בן יוהנה ומקס. נולד בשנת 1920 בברלין, גרמניה. הוריו האמידים שלחוהו ללמוד בבית ספר עברי ומגיל צעיר גילה חוש מפותח לטכניקה. היה חבר בתנועת הנוער "מכבי הצעיר" ועם חברים מתנועה זו יצא לשנת הכשרה. שם התבלט בפעילות חברתית נמרצת, ובין השאר הוציא לאור עלון וטרח להפיצו בין חברי ההכשרה לאחר שהתפזרו לבתיהם.
בשנת 1936 עלה לארץ ישראל בעליית הנוער וקיבל את הכשרתו בקיבוץ קריית ענבים. וכך תיאר אותו חברו מעליית הנוער: "...זאב היה בעל קומה בינונית, בעל מבנה גוף מוצק ובריא, בלונדי ולחייו סמוקות ודשנות, ודיבורו שוטף ומהיר". הוא היה חברותי מאוד, נעים הליכות ובעל כשרונות בתחומים שונים.
עם גמר שנות הכשרתו בקריית ענבים רצו הוריו שימשיך את לימודיו בטכניון בכיוון נטייתו הטכנית אבל הוא סירב לעשות זאת משום שמצא את הדבר מנוגד לרעיון החלוצי. פעם אמר לחברו: "לעיר, כל אחד יכול ללכת, בעלי דיפלומות טכניות, ישנם במידה מספקת בארצנו, אבל לא כל אחד, מוכן ללכת לקבוצה, על כן אלך אני להגשמה". הוא הצטרף לקבוצת "במעלה" של גורדניה, גרעין-התיישבות, שעשה הכשרתו בקריית ענבים.
לאחר רצח החמישה ב"הר הרוח" שבקרבת מקום (9.11.1937) והקמת קיבוץ מעלה החמישה לזכר החללים נעשה זאב אחראי לאיתות ולאלחוט. היה למקשר בין הקבוצה לגורמי-חוץ וכעבור חצי שנה קיבל על עצמו תפקיד כאחראי לענייני הבטחון. עקב תפקידו זה, עשה זמן רב בדרכים אך המשיך לשמור קשר הדוק ואישי עם חבריו בקבוצה. לא אחת ביקר בפניהם את החיים בעיר בה נאלץ לבלות זמן רב.
עם הגיוס ל"הגנה", זאב היה בין הראשונים שדרשו את גיוסו. הוא הכיר את הנאצים ורצה לנקום בהם. עבר לבית הספר הימי שנמצא תחת הדרכתו של הצבא הבריטי, וכדרכו, הצטיין בלימודים הטכניים.
ביום כ"א באייר תש"א (18.5.1941) יצא בשליחות ה"הגנה" בקבוצת "כ"ג יורדי הסירה" שמטרתם היתה פיצוץ בתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. הכ"ג שיצאו למשימה, אומנו והוכנו למשימה זו זמן רב. באימונים הוכיחו כולם כושר סבילות ויכולת אישית גבוהה. הפעולה לא בוצעה וסיבת הדבר לא נודעה עד היום. כל הלוחמים לא שבו לבסיסם וגם עקבותיהם לא נודעו.
כתב עליו אחד מחבריו: "יום לפני נסיעתו ראיתיו לאחרונה. שוחחנו קצרות אך ראיתי כי הוא דרוך כולו לקראת המשימה שקיבל על עצמו. הוא ידע היטב את הסכנות שלפניו ולמרות הידיעה הברורה הזאת היה נלהב וגאה כי זכה שיטילו עליו תפקיד כל כך אחראי. זאב החולם והנילהב ראה גם בתפקיד המסוכן, אך נעלה, תכלית חיים. אהבתו לארץ, לקבוצה, מצאה לה ביטוי נאמן ביותר בשליחות זו".
חמש שנים לאחר האסון הוסר הלוט מעל מצבת הזיכרון שהוקמה במעלה החמישה לזכרו של זאב; שמו גם חקוק בין שאר חבריו לפעולה זו באנדרטה לזכרם שהוקמה בבית הקברות הצבאי על הר הרצל בירושלים.
זכר הכ"ג מונצח בבית הספר לקציני ים בעכו, הקרוי על שמם, וכן קרויים על שמם רחובות ברחבי מדינת ישראל.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

דברים על קברו של זאב

התכנסנו כאן להתיחד עם זכרו של חברנו זאב רוטמן שיצא - לפני חמש שנים - בשליחות מיוחדת של הישוב, וביחד עם עשרים ושנים חבריו נספה במסיבות מסתוריות.
בשביל הישוב זאב הוא חיל אלמוני שהעלה את נפשו על מזבח גאולת העם. סבל בשבילנו, בשביל אלה שחיו אתו יחד זמן ממושך, שצעדו אתו יחד את הצעדים הראשונים בגדרות ההגנה במעלה החמשה או בשביל אלה שהיו אתו יחד בהכשרה בקרית ענבים - היה זאב רוטמן גם חבר וידיד שעברו אתו יחד כברת דרך בחיים שהכירו אותו ושמתאבלים מר על חייו הצעירים שנפסקו לפתע.
עוד עכשיו, חמש שנים לאחר האסון, קשה לשכוח אותו; עוד עכשיו רואה אני אותו והוא עומד חי לפני, נער צעיר, אדום לחיים, בלורית בהירה, תמיד בתנועה תמיד עסוק, כאלו הרגיש שלא חיים ארוכים מינה לו הגורל והוא רוצה להספיק, רוצה לנצל כל שעה וכל רגע מחייו, למעשים מועילים בשביל עמו.
לזאב היתה נטיה למכניקה. וגם רכש לו הרבה ידיעות. אולם גם ידיעות אלו לא עשאן קרדום לחפור בהן, אלא הוא ניצל אותן לדבר שהיה עיקר תוכן חייו; להגנה על חיי חבריו ועל כל שעל אדמה שנכבש על ידי האדם העברי. ובזמן המלחמה - למלחמה בצורר האכזרי שקם להשמיד את עמו - בחיה הנאצית.
אנו מגלים היום את מצבת הזכרון לזאב. היא תזכיר לדורות הבאים את האהבה לאין גבול ואת מסירות הנפש של דור בוני המולדת שהעמיד מתוכו בנים כאלה.
אנו מקימים גל עד לזאב, לאחד מראשוני בוני מעלה החמשה שהלך מאתנו ולא שב.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

שלמה מ-ר.


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

ידיד נעורינו

גרתי בקריית ענבים עם זאב רוטמן בחדר אחד בבית "הנוער מגרמניה" מיום הגיענו ארצה בגיל 15 וחצי שנה ועד תום תקופת הכשרתנו כעבור שנתיים כאשר הצטרפנו לגרעין "במעלה", היא קבוצת מעלה החמישה. מאז עברו אומנם 45 שנים; אולם דמותו של זאב נחרתה בזכרוני כאחד החברים הבולטים שבחבורת הנוער שלנו. הוא בילה את ימי נעוריו בעיר ברלין ספוגת התרבות המרכז אירופית וגדל בבית בורגני שהעניק לו חינוך כללי ויהודי עשיר. כשעלה ארצה בשנת 1936 בהשאירו את הוריו ואת אחיו הצעיר בגולה, היה כבר מצויד במטען השכלה רחב יותר מאשר מרבית בני גילו שבאו מערי השדה. הודות לתכונות אלה, לחוש התפיסה המהיר, לזכרון מפותח ולכושר התבטאות שנונה, היה באופן טבעי לאחד מעמודי התווך של החברה והצליח ליזום ולארגן ערבי חברה ואירועים חגיגיים.
אחת "האהבות" הרציניות של זאב היתה הצבאיות: פעולות הדרכה, התרגילים והשמירות הצטיירו אצלו כדבר מובן מאליו, והוא היה מכור להם בלב ונפש. ענייני "ההגנה", ובמיוחד ההיבט החשאי שלה בימים ההם, הקסימו אותו וגם הכבידו עליו, כי מטבעו היה אוהב לפטפט ולספר. אין זה מפליא איפוא שאחרי מספר שנות עבודה בבית הקדיש את זמנו ואת מרצו לפעולות ההגנה מחוץ למשק. רצון ההתנדבות שלו הביא אותו בסופו של דבר אל סירת הכ"ג, שבפעולתה ראה ללא ספק שליחות לאומית. על מבצע ביש זה אין אנו יודעים דבר של ממש. שני מקורות חשובים, המגלים טפח ומכסים טפחיים, הם הכרך השני של "ספר ההגנה" והספר "עת לספר" זכרונותיו של דוד הכהן ששימש איש הקשר בין "ההגנה" לבין גורמי צבא בריטיים מסוימים.
אילו היה ניתן לזאב להמשיך ולחיות, היה בוודאי מגיע לעמדות חשובות. אולם הגורל רצה אחרת, והוא נמנה עם הבנים הרבים אשר שילמו בחייהם עבור שאיפת עמם לממלכתיות. זכרו של זאב רוטמן נשאר טבוע עמוק בלב חבריו עד סוף ימיהם.

גדעון בר יוסף, 18.3.1983


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח