דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

לוחם ויסמן חיים-ירמיהו ז"ל

בן מלכה ובן ציון
נולד בצפת, ישראל
ב- תמוז תרע"ו, 7/1916
גוייס ב-5/1941
יחידות: פלוגה הימית, ארגון ההגנה
נפל בפעילות מבצעית בפעילות מבצעית בין כ"ג יורדי הסירה
במלחמת העולם השניה
ב-כ"א אייר תש"א, 18/5/1941
מקום נפילה: בדרכו לפעולה בלבנון
נקבר בירושלים - הר הרצל, חלקת נעדרים
בן 24 בנפלו

קורות חיים

חיים-ירמיהו בן מלכה ובן-ציון. נולד ביולי 1916, תמוז תרע"ו בצפת. הוריו היו ממשפחות של סופרי סת"ם, אביו בן למשפחה מן העליה החסידית הראשונה ואמו ממשפחת רבנים. חיים גדל בבית שומרי מצוות קלות כחמורות. תקופת מלחמת העולם הראשונה, הייתה לישוב היהודי בארץ תקופת מצוקה, חרפת רעב ומחלות שהפילו חללים רבים. משפחות רבות ירדו לנכר, ביניהן משפחת ויסמן. תלאות הדרך שידעה המשפחה השפיעו גם על התינוק הרך, שלקה בשיתוק ילדים חלקי ורק לאחר ניתוח שעבר בפראג יצא מכלל סכנה ואף הבריא לחלוטין.
בשנת 1921 שבה המשפחה לארץ-ישראל. חיים החל ללמוד בתלמוד-תורה ולאחר מכן המשיך לימודיו בישיבה. ברבות הימים עבר למושבה פתח-תקווה בעקבות אחיו הבכור ושם למד בבית הספר הדתי "נצח ישראל". בו בזמן הצטרף לתנועת "המחנות העולים". עם התארגנות תנועת "הנוער העובד" בקריית חרושת עבר חיים עם כמה מחבריו לשם ומאז התחילו קשריו עם קבוצת אלונים.
עם גיוס הנוטרים הראשונים בשנת 1936 היה גם הוא בין המתגייסים ומילא תפקידו כנוטר בקבוצה. הוא מילא בה גם תפקידים נוספים, בעבודה ובעיקר בתחום הבטחון והספורט, והשתתף בהדיפת ההתקפות שהיו בסביבת קוסקוס ושיך אבריק. עם העליה על הקרקע הועבר לכיתת רגלים שעמדתה היתה ביער. בסוף שנת 1939 התפטר מן הנוטרות, עבר לחיי עבודה מלאים ועסק בעיקר בהנחת קו הצינורות בשביל חברות הנוער. היה אהוד על חבריו, בעל לב רגיש וחובב-מוסיקה והיה אמיץ ללא חת.
לפני פלישתם של צבאות בעלות הברית לסוריה הכבושה בידי צרפת של וישי, העמידה ה"הגנה" לרשות הצבא הבריטי קבוצה נבחרת של עשרים ושלושה בוגרי הקורס לימאות ולפעולות חבלה כדי לפוצץ את בתי הזיקוק לנפט בחופי טריפולי שבלבנון. לאחר תיכנון מפורט ותירגול מוקדם יצאה הקבוצה בלוויית קצין בריטי למחוז חפצה. בשעות הבוקר המוקדמות של יום כ"א באייר תש"א, 18.5.1941 הפליגו בסירת המנוע "ארי הים", כשהם מצויידים במצרכים ובנשק וגם במשדר אלחוטי, חגורות הצלה ובשלוש סירות קטנות. את התעודות שעלולות לזהות אותם השאירו מאחור. האות האחרון ששידרו היה בצהרי היום וכעבור ימים משלא נתקבלה כל ידיעה המעידה על סימן-חיים התברר כי אירע אסון.
עד היום לא נודעו נסיבות אסון זה וגם לא מקום קבורתם של הצעירים.
חיים הניח הורים אח ואחיות.
יצחק שדה אמר בדברי הספד לנופלים:"...עד היום לא נודע איך נפלו או ניספו העשרים ושלושה. רק אחת אנחנו יודעים : הנועזים אינם. ומתי מספר, אלה שהכירום מקרוב, הם בלבד יודעים מה כבדה האבדה. כמוהם היו מעטים. כמוהם תמיד מעטים, בכל עם, בכל תקופה...".
שמו הונצח בספר "מגן בסתר" ובספר הזיכרון "הצבי ישראל על במותיך חלל".
בדברי הספד נאמר בין היתר:"...חיים הענו והצנוע! שופע חברות לאדם ולבעל חי, נצמד לצלילי מוסיקה ומשקע עצמו בעבודה ונחלץ להתגייסות עם כל הידיעה שבסכנת ההליכה לבלתי ידוע והרפתקני, הלך באותה תמימות נפשית שהאירה את כל מעשיו. אבד ולא בא לקבר ישראל...".
כ"ג יורדי הסירה הונצחו ברחובות שנקראו על שמם בערים שונות בארץ, וכן נקרא גלעד ובו חקוקים שמות כל הנופלים יורדי הסירה.

אלבום תמונות