ונזכור את כולם

טוראי מירמוביץ שבתאי "שעפסעלע" ז"ל

בן חנה ויוסף
נולד בקפריסין
בכ"ג אלול תרפ"ה, 12/9/1925
נפל בעת מילוי תפקידו בעלותו על מוקש
בי"ד חשוון תש"ט, 16/11/1948
מקום נפילה: שאר ישוב
נקבר בפתח תקוה - סגולה
בן 23 בנפלו

קורות חיים

בן חנה ויוסף, נולד ביום כ"ג באלול תרפ"ה (12.9.1925) בקפריסין
ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1935. המשפחה התיישבה בפתח
תקווה, שם סיים את בית-הספר היסודי "נצח ישראל" ולמד את
מקצוע המסגרות.
בשנת 1945 התגייס לפלמ"ח במסגרת ההכשרה
של "המכבי הצעיר" בגבעת חיים. בשנות המאבק בבריטים הצטיין
באומץ-לב בפעולות נגד האנגלים. כחבר קבוצת "הסוללים" של
"המכבי הצעיר" יצא כחלוץ למקום-ההתיישבות הקבוע של
קבוצתו בשאר ישוב.
שאף להיות תמיד בין הראשונים בהגשמת חיי הקבוצה ואפילו בחיי יום יום. זכה להיות הראשון על האדמה, שנקבעה להיות מקום התישבותה של הקבוצה.

שבתאי נהרג ביום י"ד בחשוון תש"ט (16.11.1948) מהתפוצצות
מוקש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח תקווה.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

על חבר שאיננו

קשה להאמין שלא אראה יותר את "שפס" החביב. האם לא אשמע יותר את קולו וצחוקו העליזים? דמותו נצבת נגד עיני. כולו ער ומלא חיים. נדמה לי, שהוא מחייך אלי וקורא בשמי. כן שבתאי, שאפת להיות תמיד בין הראשונים בהגשמת חיי הקבוצה ואפילו בחיי יום יום. זכית להיות הראשון על האדמה, שנקבעה להיות מקום התישבותם של הקבוצה. אבל רק שעות ספורות שאפת לקרבך את כל ההוד וההדר, שבסביבה זו. סיירת בשטחים, חקרת הכל כאילו ידעת, שלא תספיק יותר מזאת. נר חייך היו האמת והצדק נלחמת למען הישר למען הטוב והיופי. אך בחייך הקצרים לא הספקת הכל. מכלי הנשק במחתרת יצאת לחיי ההגשמה בעבודה בכלי נשק אחרים. בקלשון באת ובמעדר. אך הגורל העיוור קפח את חייך באותו כלי משחית, שהיית כה בקיא, וכה "אהבת" להתעסק בו: במוקש.
חרות בלבנו תשאר, אנו נמשיך ונסלול את הדרך אשר בה הלכת בחייך, נגשים את אשר לא הספקת אתה לעשות

חברה.

רשימות לזכרו

על שבתאי

שבתאי נפל, לא היה הראשון בין חברינו שהלכו לבלי שוב. הקבוצה התרגלה לשמוע על נפילתם של חברים יקרים, כשם, שכל הארץ התרגלה לזאת אולם עם כל קרבן חדש, מתעורר משהו בלב וקשה להשלים עם העובדה. רק תמול תכנן עמנו יחד את תכניותינו המשותפות, רק אתמול היה ביננו, חי ער מלא חיים ומרץ, ועתה תלויה תמונתו על הקיר עוטה שחורים.
יצא להכשרה במשק, התגיס לחטיבה, החיים היו עטופי סוד. עבר את חיי ה"זקס", החפושים, המאסרים ופעולות הפלמ"ח הראשונות. "שרונה" "ליל וינגייט" "הגשרים" ועוד. תמיד הראשון, תמיד אמיץ ומוכן לכל. ביום עבד ובלילה ממלא את תפקידו בטפול בנשק המוסתר. בתום השירות הצטרף לקבוצה. אף כאן מילא תפקידים חשובים בשטח הבטחון. אהב את החיים ועם זאת ידע מה הם תובעים ממנו ונתן הכל. היה מסור בלב ונפש לרעיון הקבוצה למטרתה. בנפלו אבדנו את ה-חבר וה-רע.