דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי טייבלום חיים ז"ל

בן לאה ויהושע
נולד בפולין
בז' ניסן תרפ"ז, 9/4/1927
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ב אדר א תש"ח, 3/3/1948
מקום נפילה: ג'וליס
נקבר בפתח תקוה - סגולה
בן 21 בנפלו

קורות חיים

חיים בן יהושע ולאה. נולד ביום ז' בניסן תרפ"ז (1927) בפולין. עלה ארצה בשנת 1936 עם הוריו. המשפחה התיישבה בכפר ויתקין אצל האח הבכור, משה יהלום (טייבלום), ושם למד חיים בבית הספר והתערה בחיי המקום. חיי הכפר שבו את לבו והוא היה מאושר לצאת עם אביו החורש בפרדס ולעסוק בכל עבודות החקלאות. לאחר מכן עברה המשפחה לפתח-תקוה, שם למד חיים בביה"ס לילדי העובדים, אך כבר כבן 13 עזב את הלימודים ועבר לחיי עבודה כדי לעזור להוריו. בהגיעו לגיל 16 התגייס לנוטרות ושמר בשדות העמק ובכפר-ילדים. בתקופת מלחמת-העולם השנייה עבד בבית-חרושת שסיפק ציוד מלחמתי לחזית המלחמה בנאצים. במות עליו אמו הצטרף לקיבוץ בארי ועלה עימו להתיישבות בנגב. שם החלה תקופה חדשה בחייו. חיים היה מסייר בשדות ועובר בקו המים, מכיר כל שביל בנגב וכל אוהל בדואי. רבים מהשכנים הערבים הכירוהו והוא ידע את מנהגיהם ואורחות חייהם. בקיבוץ הירבה לקרוא והיה צמא השכלה, שלא הספיק לרכוש לו בילדותו.
בפרוץ מלחמת השחרור פעל כנוטר בליווי המשוריינים והשתתף בקרבות ליד עזה, בברייר ובדרכי הנגב. בקרב ליד סעד התגלה אומץ-לבו, כשהניס יחד עם שני חבריו רבים מאנשי האוייב. ביום 3 במרס 1948 נפצע בתאונת דרכים קטלנית.
המשוריין שבו יצא נסע במהירות רבה, בגלל הסכנה, והתהפך בפרשת-דרכים ליד כפר ג'וליס. פצוע אנוש הועבר לבית החולים "הדסה" בתל-אביב ומת שם בו ביום. גם העברתו למנוחת עולמים בבית הקברות בפתח-תקוה היתה בו ביום. בן 21 בנפלו.
בדברי הספד לזכרו נכתב: "נסעת לדרכך, חפצת להתראות עם האויב פנים אל פנים . השקט היה זר לך, דם חם זרם בעורקיך והוא מצא את פורקנו במעשים. שאפת אל קרבות ומוכן היית לנפול בהם. והנה תאונת דרכים קטלנית קיפדה את חייך, והם עדיין במלוא הודם ורעננותם."

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

רשימות לזכרו

לזכרו - רינה

בחור עליז ופשוט היה בחיים, אהב והאמין בחיים ובעתיד הטוב. האמין בחיים אף כי במידה רבה קפחו אותו. ובהיותו צעיר לשנים נאלץ להפסיק את לימודיו, לעזוב את ביתו ולהרויח למחייתו כדי לסייע לאביו הזקן בעול פרנסת המשפחה. בפשטות ובחיוך קבל עליו את העול ונדד ממקום למקום בארץ, כשהוא מגויס לחיל הנוטרים או שומר שדות בעמק יזרעאל.
הוא הרגיש יפה, שהחסיר הרבה בהשכלתו ובבואו אלינו, לעתים לא הרגיש נוח בין המשכילים בוגרי הגמנסיות, אשר לא תמיד ידעו להשיב בצורה יפה על שאלותיו הרבות, שהתעוררו בזמן קריאה.
הוא הרבה לקרוא ובהתענינות רבה, כדי לרכוש ידיעות וללמד והיה מתרשם מאוד מספרים טובים ומספר לחבריו אשר מצא חן בעיניו בספר כשהוא שואל לפירושן של מלים לועזיות או על חייו של המחבר.
בתקופת שמירת השדות ובזמן עבודתו בקו המים הכיר יפה את הסביבה ותושביה. מי כמוהו ידע כל שביל כל אהל בדואי. רבים מבין שכנינו הכירוהו והוא ידע כל פרט ממנהגיהם ומסורתם.
ברצון הלך למלא את תפקידו האחרון וממנו לא שב. ובהלויתו, אשר לפי רצון אביו נתקימה במושבת מולדתו, ראינו את האב הזקן ושמענו אותו באמרו על בנו כי כמעט לא הכירו היטב. כבר בהיותו בן שש-עשרה עזב את הבית. הרגע הקשה ביותר היה בעמוד האב לפני קבר האם אשר נפטרה לפני זמן לא רב. ובספרו לה על בן זקוניה שנפל... חיים נקבר על יד אמו.
על חיים שנקפדו חייו בלא עת ואין כספור שנתק בראשיתו. על אהבת חיים שלא באה על סיפוקה, על חיים שמילדותו עמל ונתן לאחרים ביד רחבה וקיבל גמולו ביד קמוצה -נאבל

יהי זכרו ברוך!
רינה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

דברי תנחומים

"חיים איננו" עוברת לחישה מפה לאוזן מחבר לחבר והחברים תמהים ללחישה - הרי בכל זאת לא יאומן, לא יתכן. אך המציאות טפחה על פנינו ומודעה במסגרת שחורה בחדר האוכל הבהירה הכל בודאות כן, חיים איננו.
חיים, הרי היית אצלנו בשבועיים לפני שנפגעת - ומה לבבית היתה פגישה זאת. לכל אחד טפחת על שכם חייכת ובחיוכך התמיד הבלטת שני טורים של שינים מבהיקות בלבנן בתוך תוכך הרגשת את החשיבות שיש לפגישה קצרה זו שארכה חצי שעה. סעדת איתנו את סעודת ליל השבת. לקחת מישעיהו את חגורתו ואמרת לי: אמור לו לג'ינג'י, שלכשאחזור יקבל את חגורתו כי מכנסי נופלים...
רצית לספר לנו על המאורעות האחרונים שקרו בעת שמילאת את תפקידך אך הפסיקוך ואז הבטחת: לכשאחזור אספר הכל בפרוטרוט ובינתיים שלום!
ברכת שלום אחרונה זו עדין מהדהדת לאזני.
נסעת לדרכך, חפצת להתראות עם האויב פנים אל פנים. השקט היה זר לך. דם חם זרם בעורקיך והוא מצא את פורקנו במעשים
שאפת אל קרבות - ומוכן היית ליפול בהם. והנה - תאונת דרכים קטלנית קפדה את חייך, והם עדיין במלוא הודם ורעננותם.

חיים חוטריצקי

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.

רשימות לזכרו

אדם פשוט

פשוט היה האיש ופשוטים היו מהלכיו. לא הלך בגדולות לא נשא עיניו למרומים - כי עלי אדמות התהלך, בפשטות בנשיאת עינים אל היום יום האפור ובברכה כנה לכבד העול.
אך חלוץ היה האיש. כי ראשון נחלץ לכל משימה ובגופו פילס נתיב לבאים אחריו.
וכיון שהיה חלוץ - היה בכל מקום. ותקופת חייו הקצרה בתוכנו מסמלת פרק בתולדות הקבוצה.
- - -
מפעל הנגב הולך ומתפתח אחרי עלית הישובים מתחילה העבודה בקו המים והיא קדחתנית ומהירה מאוד ותמיד מלווה חשש שמא יפריע השלטון את פעולתנו. ובין העובדים בקו המים נמצא גם חיים. במקומות שונים ובעבודות שונות עסק בקו ומשהחלה השמירה עליו - החליף את ימיו בלילות. היה נודד בטנדר ממקום למקום, ישן תחת כיפת השמים ושומר על עבודת חבריו ותקותם - על קו המים עם בוא ימי המלחמה - שוב באה שעתו של חיים. דרכי הנגב משובשות, האויב אורב על כל צעד והשלטון מיצר צעדינו ומחש את נשק המגן. וחיים מצטרף כנוטר אל מלוי השירות, אלה הנוסעים במשורינים הפרימיטיבים ואליהם נשואות בצפיה ובתקוה עיני חברי המשקים, אלה המעבירים שירות בדרכים המסוכנות והשומרים על הקשר עם הישובים הנדחים והמבודדים.
בפעולתו זאת מצא את מותו בתאונת דרכים
כזה היה האיש פשוט וחלוץ.
ופרשת חייו הקצרים בתוכנו מסמלת פרק בתולדות הקבוצה.

חברה

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.