דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)
ונזכור את כולם

טוראי ליברמן אבידוב ז"ל

בן מינה ויוסף
נולד בחיפה
בי"ח אב תרפ"ח, 4/8/1928
יחידות: הגדוד התשיעי - "הפשיטה"
תפקיד: חובש מחלקתי
נפל בקרב
בכ"ה אייר תש"ח, 3/6/1948
מקום נפילה: אשדוד
נקבר בגבעתיים - נחלת יצחק , קבר אחים
בן 20 בנפלו

קורות חיים

ליברמן אבידוב בן יוסף ומינה. נולד ב-4.8.1928 בחיפה.
בתחילת 1933 עבר בית-הוריו לקרית-חיים. שם ביקר בגן-ילדים, סיים את בית-הספר העממי, המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי שעל-יד הטכניון בחיפה (מסגרות), כחניך תנועת "גורדוניה" היה ממיסדי הקומונה בקן בקרית-חיים הקדיש לה את מרבית מרצו וזמנו.
בן 14 נכנס לגדנ"ע וסיים קורס מ"כ בכפר-ילדים. התבלט כנער שופע חיים ועליצות.
ב-1946 התגייס לפלמ"ח, כחבר ההכשרה המגויסת ברמת-דויד. היה בו מיזוג של תכונות - מסירות, יושר, טוב לב, "רוח החיים" (כזה היה כינויו בין החברים) דאג לרעיו יותר משלעצמו.
המשיך לאמן ולהדריך בפלמ"ח. בינואר 1948 עבר עם הכשרתו לרביבים שבנגב לגדוד השמיני של הפלמ"ח, השתתף בליווי שיירות ובקרבות בית-אשל-חלוצה. סיים קורס חובשים מחלקתיים, ואחר-כך - קורס חובשים פלוגתיים. בזמן השתלמותו בבית-החולים רוטשילד השתתף בכיבוש חיפה. אחרי הכיבוש התנדב לפלוגת קומנדו.
הועבר לגדוד הפשיטה כחובש פלוגתי. גדוד הפשיטה יצא לכתר את המצרים באשדוד. כוחות האויב חנו בתוך חורשת זיתים שגדרות-צבר חצוה פה ושם. המחלקה הסתערה וכבשה עמדת-תותח מחוץ לחורשה. יחידה אחרת, פרצה אל בין גדרות הצבר והסתערה על המצרים אשר בחורשה. הפעולה החלה באיחור ובינתיים פשטו דמדומי בוקר.
בהיות היחידה סמוך לקווי המצרים ומכוסה באש האויב היה אבידוב החובש, מטפל בחבריו הפצועים. בגבור האש, לא התחשב באזהרות החברים ורץ לקראת חייל פצוע. נפגע בצוארו ונפל. הוא נחבש ע"י חבר ונגרר קצת.
בעיצומו של הקרב נתקבלה פקודת הנסיגה והוחלט להשאיר את גופתו במערה שליד תחנת הרכבת. הגופה נמצאה אחרי שנה וחצי באותו המקום ליד גופות חבריו שנפלו באותו הקרב.
אבידוב נפל בכ"ה באייר תש"ח (3.6.1948) הגופות הועברו ביום 7.11.1949 למנוחת עולמים בקבר אחים בבית הקברות הצבאי אשר בנחלת יצחק.

אלבום תמונות

רשימות לזכרו

לדמותו

בהצטרפו עם חבריו אל הקומונה בקריה - הקדיש לה אבידוב את מרבית מרצו וזמנו. החברים רעבו ללחם, והוא לא רצה להינות מטוב הבית שהיה קרוב, כדי להשקיט את הרעב.
"צריך להתכונן לחיים קשים גם מתוך רעב" - אמר. ואכן, הגרעין היה כל חייו; לבססו; להכשיר את עצמו לחיים חדשים. בעבור הגרעין לרמת דוד ראה בזאת את המשך החזון.
באבידוב היה מיזוג של תכונות - מסירות, יושר, טוב לב, "רוח חיים" (כזה היה כינוי בין החברים). דאג לרעיו יותר משלעצמו.
השתלם בחובשות בבית החולים רוטשילד. היו מביאים שמה את חבריו הפצועים בקרב וכן את הנופלים. לא חפץ אבידוב להמשיך בטיפולם ואמר לחזור לנגב:"אינני יכול לנתח את גופת החברים הנופלים שרק אתמול לחמתי איתם..." - אמר להפסיק את השתלמותו ולחזור לגרעין. הסברתי לו במשך שעות שכל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, ונשאר.
למחרת הכרזת המדינה חזר לנגב. בא להפרד עם בת צחוק שהיתה תמיד מלוותהו, ואמר:"אל דאגה, אנחנו ננצח" - וניצח, ע"י הקרבה עצמית בנפש ובגוף, שעד היום לא מצאוהו...
אביו
מתוך הספר "בני קרית חיים"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר הנצחה שבבית הפלמ"ח

רשימות לזכרו

לזכרו

אבידוב אחי לא היה שעשועים לכל יודעיו; כל מי שהכירו חיבבו. תמיד היה שר, צוחק, רוקד ושמח; עם המפוחית בפה היה מעורר את החבריה, העניק להם מעוצמת החיים שבו. אבידוב ידע לחיות. בערבות בנגב היה נע עם חבריו, יחד איתם נלחם, דרוך להגיש את עזרתו כחובש, וכך נפל.
בערב פרידתו, בטרם יצא לקרב האחרון אמרתי לו:"אבידוב, הזהר!" אך הוא, בטוח היה בחייו, האמין כי לא יקרה לו דבר. כי מלא חיים היה, בכל מאודו רצה להמשיך ליהנות מחייו.
.... ומודעה קטנה תשאר באחת הפינות שבעתון:"אבידוב ליברמן, חובש, בן עשרים, נפל באשדוד. מקום הקבורה אינו מצויין.."
יאיר ל.
מתוך הספר "בני קרית חיים"

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר הנצחה שבבית הפלמ"ח