דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

מטריה ביום סגריר - יחסים ביטחוניים בין צרפת לישראל, 1948-1956

שם המחבר: בר-און, יצחק
שם העורך: ישי קורדובה
מספר העמודים: 633
הוצאה לאור: אפי מלצר - הוצאה לאור
תאריך הוצאה לאור: 2010
סוג: מחקר, עיון
מיקום בספריה: פרס יצחק שדה

תיאור הספר

מטריה ביום סגריר... מגולל את העלילה המרתקת של התפתחות היחסים הביטחוניים בין צרפת לישראל משנותיה הראשונות של המדינה ועד למלחמת סיני ואת התפנית שחלה ביחסים אלה בשנם 1956-1955. מדובר בדרמה של ממש, שכן בראשית התקופה הייתה ישראל נתונה למעשה בעולו של אמברגו צבאי שהטילו עליה שלוש מעצמות המערב, ותחינותיה לסיוע צבאי מארצות-הברית נדחו שוב ושוב; ואולם בסיומה של אותה תקופה כבר נהנתה ישראל מסיוע צבאי נדיב, חסר תקדים בהיקפו ובאיכותו, שניתן לה על-ידי צרפת, וזו אכן העניקה עתה לישראל מטריה ביטחונית ביום סגריר. כך הפכה ישראל גם לשותפה פעילה ביוזמתן של ממשלות בריטניה וצרפת למוטט את המשטר המצרי, והייתה לגורם חיוני בקואליציה למלחמה שאסרו השתיים על מצרים. בספר מרחיב המחבר דברים גם על סיפורה המורכב של המערכת הפנימית בארץ שהייתה מופקדת באותה העת על מדיניות החוץ והביטחון - על הקשיים, הלבטים והעימותים בתוך הצמרת הישראלית, על היריבות המרה בין משרד החוץ והעומד בראשו לבין ראשי מערכת הביטחון, ועל הדרתו ההדרגתית של משרד החוץ מניהול הקשרים החיוניים עם צרפת. תוך כך מתברר כי לא רק מעמדה של ישראל השתנה פלאים בעקבות הברית עם צרפת. בד בבד התשנה גם מעמדם של הרמטכ"ל, משה דיין, ושל המנהל הכללי של משרד הביטחון, שמעון פרס, שהובילו את המהלכים לכריתת הברית הצבאית עם צרפת; ואכן בסיומה של התקופה הוזנקו השניים למרום הזירה הפנימית בארץ, ואף בחו"ל קנו השניים לעצמם שם גדול. מתוך עיתון הארץ: מטריה ביום סגריר יצחק בר און היחסים הביטחוניים בין צרפת לישראל 1948-1956 תא"ל (במיל') יצחק בר-און, נספח צה"ל בצרפת בשנות השישים, מת אתמול בגיל 90. בר-און, יליד צ'כוסלובקיה, עלה לארץ ישראל ב-1939 באוניית מעפילים. בין 1940 ל-1945 שירת בצבא הבריטי ובבריגדה היהודית. בהמשך למד היסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית. במלחמת העצמאות גויס בר-און לצה"ל ושירת בתפקידי הדרכה ופיקוד, בין היתר בחטיבת "גבעתי" ובחטיבות 7 ו-8. ב-1951 נשלח לצרפת והשתלם בבית הספר לפיקוד ומטה. בשובו לישראל הצטרף לצוות ההקמה של בית הספר לפיקוד ומטה בצה"ל. ב-1960 הוצב בר-און בשגרירות ישראל בפאריס כסגנו של נספח צה"ל, עוזי נרקיס, ובהמשך מונה לנספח. בשנים אלה הפוליטיקה הצרפתית רחשה בעקבות עלייתו לשלטון של שארל דה גול וחשיפת התוכנית להתנקש בו. עשרות שנים לאחר מכן עוד הועלתה שאלת מעורבותה של ישראל בתוכנית ההתנקשות. בין היתר הועלו תהיות באשר לאפשרות שאנשי צה"ל בנספחות הצבאית בפאריס העלימו מידע על תוכנית ההתנקשות מטעמים פוליטיים. תא תא"ל במיל' יצחק בר-און. צילום: דובר צה"ל בספרו "מטריה ביום סגריר - יחסים ביטחוניים בין לצרפת לישראל, 1956-1948" שראה אור ב-2010, תיאר בר-און את מסכת היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות, מתקופת טרום המדינה עד אחרי מלחמת סיני. בראשית התקופה ישראל היתה נתונה תחת אמברגו צבאי שהטילו עליה שלוש מעצמות ערב. תחינותיה לסיוע צבאי מארצות הברית נדחו. בסיום התקופה היא נהנתה מסיוע צבאי שצרפת העניקה לה. זו היתה "המטריה הביטחונית" שהוענקה לישראל "ביום סגריר".